שפתי דעת רלב

צד ימין מ' יום על שקלקלו ביובלין שכנגד אורך ימים בימינה, ומה שהקשה לו למה דוקא יחזקאל יסבול עונם על זה אמר מלך שסרחה עליו מדינה כו' ומסיים מדרש זה בילקוט המתחיל שוקיו עמודי שש וז"ל בסוף המדרש כי מתחלה אמר שבעון השמיטות גלו לפיכך אמר הקב"ה למשה רצונך שלא יגלו הזהירום על השמיטות ועל היובלות הוא שאמר בסוף הפרשה את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה', אני ה' שעתיד ליתן לכם שכר אם תשמרו אותם ואם לאו אני עתיד ליפרע מהם ביד הגלות וכשתקרב שנת הגאולה אני גואל אתכם שנאמר כי יום נקם בלבי ושנה גאולי באה עכ"ל, כפי הנראה שרצונו לפרש את שבתותי תשמרו היינו השמיטות ומקדשי תיראו היינו שנת היובל שנאמר וקדשתם את שנת החמשים, ומה שמסיק וכשתקרב שנת הגאולה כו' הביא מופת על שהגלות היה על דבר השמיטות לפי שהקץ היה נגלה ע' שנים למלאות מספר השמיטות ש"ץ שנה כפירש"י על כן אמר כשתקרב שנת הגאולה כי לגלות זה בהכרח יש לו זמן קצוב לא כגלות האחרון שנאמר בו כי יום נקם בלבי לבא לפומיה לא גליא אבל על גלות ראשון אמר ושנת גאולה באה שכבר באה בפסוק אז תרצה הארץ את שבתותיה בפסוק זה כבר נודע קץ הגאולה ע"י שהכל יודעין כמה שמיטות חללו ובמליאות הימים האלה הגאולה באה, ועוד יש טעם לשמיטה כדי שיהיו פנויים כל ימות השנה לעסוק בתורה ורז"ל אמרו הוי גולה למקום תורה כו' על כן לפי שלא שמרו שמיטות ולא גלו למקום תורה על כן הלכו בגולה וכן ארז"ל שויתר הקב"ה על ע"ז ג"ע ש"ד אבל לא ויתר על מאסם בתורת ה' ש"מ שעיקר הגלות היה עבור ביטול תורה ויש סמך לזה שטעם השמיטה הוא זה ממה שנאמר ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור וקשה למה פרט שדה וכרם יותר מן כל האילנות אלא לפי שמנהג העולם שבחודש ניסן עסוקים בעבודת שדה ובחודש תשרי עסוקים בעבודת בצירת כרם ונמצא שבכל שש שנים הם בטילין מן התורה י"ב חדשים דהיינו ב' חדשים לכל שנה ועל כן צוה אל חי לשבות כל י"ב חדשים של שנת השמיטה מן עבודת שדה וכרם כדי למלאות בתלמוד תורה אותן שני חדשים שבטלו מדי שנה בשנה תוך ששה שנים ויש סמך לזה מן הגמרא מסכת ברכות פרק ו' אמר להו רבא לרבנן במטותא מנייכו דלא תיתי קמאי לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי ואף לבי רב לא תיתי כי היכא דלא תטרדו במזוניכו כולי שתא פרש"י יומי ניסן קציר ויומי תשרי בציר של גיתות אע"פ שכאן נאמר שדך לא תזרע וניסן זמן קצירה הא בהא תליא שאם אין זריעה אין קצירה, ולפי שעיקר טעם השמיטה כדי שיהיו עמלים בתורה על כן סמך לפרשה זו פרשת בחקתי, שפרש"י אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה כו' ובהפך זה יבואו התוכחות על שלא יהיו עמלים בתורה והיינו שלא ישמרו השמיטות וק"ל וכאשר תרצה הארץ את שבתותיה אז שנת גאולי באה. פרשת בחקותי מאמר (ריט) במדרש חשבתי דרכי וגו' נחלקו בלשון בחקתי

אם בחקתי תלכו וגו', בילקוט הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד בכל יום אני מחשב למקום פלוני ולבית דירה פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הה"ד ואשיבה רגלי אל עדותיך, רב הונא בשם רב אחא אמר חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ואשיבה רגלי אל עדותיך, רב מנחם חתנא דר' אליעזר בן אבינא אמר חשבתי מה שכתבת בתורה אם בחקתי תלכו ומה כתיב ונתתי שלום בארץ ואם לא תשמעו אלי מה כתיב תמן ויספתי ליסרה אתכם, רבי אבא בריה דרבי חייא בר יונתן אמר חשבתי ברכות חשבתי קללות ברכות מן א' עד ת' וקללות