שפתי דעת רלא

מה אדניה הטבעו כלומר הידעת כל החכמות אשר על אדניהם הטבעו כל הוויות העולם כי כולם מיוסדים על אדני החכמה כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ וגו', ועל כן מסיק מה כתיב למעלה ושבתה הארץ שש שנים וגומר וזהו פירוש על שוקיו עמודי שש כי זהו כנגד חידוש העולם המיוסד על עמודי שש והם ששת ימי המעשה כי בששה ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ לא נאמר אנא כי ששת ימים עשה ע"ד ימים יוצרו וגומר הורה שגם הזמן מן הדברים שנעשו ונוצרו לפי שהזמן הוא כמו נושא לכל הנמצאים על כן המשילו לעמוד ואמר עמודי שש מיוסדים על אדני פז היינו היובל כי הוא הבסיס והיסוד אשר עליו כל הבנין עומד, ונקט פז כמ"ש הנחמדים מזהב ומפז כי סתם זהב ופז הוא של העה"ז אבל זהב התורה ופז התורה נחמד מן סתם זהב ופז, וזהב של תורה היינו שקורין התורה בז' ה' ב', ופז של תורה כדאמרן, ועל צד הרמז נאמר בדוד שהיה מפזז בכל עוז וכתיב מפזז ומכרכר לפני ה', הורה שארון ברית ה' נותן לאדם ב' מיני הצלחות הן סתם פז של העה"ז שבני האדם מסגלים בהם כי עושר וכבוד בשמאלה, הן פז הכולל כל החכמות במספר נ' ל"ב ה"א, והיינו מפזז בכל עוז של התורה שנקראת עוז,, וכן מכרכר היינו ככר כמו שדרשו זכר זה כר כד"א ויכרה להם כירה גדולה ושני כר הן ככר לחם של העה"ז הן כר כירה סעודה גדולה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים וזכה דוד לב' מיני שכר אלו אשר בעבורם היה שמח בשמחת תורה לפני ארון ה' כי משם מקורם ויכול להיות שמפזז כזה רמוז בפסוק ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שני קצות יש לפז א' קצה ראשון תל קטן בעה"ז, קצה אחרון תילים רבים לעה"ב ופי' על ראשון ראשון שחורות לשון שחרית בעולם הזה כעורב לשון ערבית אחר הערב שמשו של העולם הזה או להפך העה"ז המשיל ללילה והעולם הבא ליום, בין כך ובין כך הורה שאת זה לעמת זה עשה האלהים פז מול פז כר מול כר, ונמצא שהשביעית כנגד העולם הזה על כן עונש של עושה סחורה בפירות שביעית שיבא לידי עוני בעולם הזה כי עושר וכבוד בשמאלה, והיובל על יובל ישלח שרשיו לעולם הבא וזמן קריאת דרור והשבת כל הנפשות אל ה' על ידי תורת ה' תמימה המשיבת נפש האדם לשרשו וכמו שנאמר תשובו איש אל אחזתו וזה מיוחס לימין כי אורך ימים בימינה

מאמר (ריט) אמר ההוא מינא אלהיכן גחכן הוא כו'

ובפרק אחד דיני ממונות אמר לו ההוא מינא לרבי אבהו אלהיכן גחכן הוא דקאמר ליה ליחזקאל שכב על צדך השמאלית וכתיב ושכבת על הימנית, אדהכי והכי אתא ההוא תלמידא ואמר ליה מאי טעמא דשביעתא, א"ל השתא אמינא לכו מילתא דשויא לתרווייכו אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא והן לא עשו כן אלא חטאו וגלו מנהגו של עולם מלך של עולם שסרחה עליו מדינה אם אכזרי הוא הורג את כולם אם רחמן הוא הורג חצין אם רחמן מלא רחמים מייסר את הגדולים שבהן בייסורין אף הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עונותיהן של ישראל עכ"ל, ממאמר זה נראה ששכב על צדך היינו למרק עון שמיטות ויובלין על כן נאמר לו שישכב על צידו השמאלית למרק עון השמיטות ש"ץ יום מכוון למספר השמיטות כפירש"י פרשת בחקתי, עוד מ' יום כנגד התורה שניתנה למ' יום ורמוזה בשנת היובל, לפיכך מין זה שאל ואמר אלהיכם משחק בנביאיו כי למה אמר לו לשכב על צד שמאל ש"ץ ועל צד ימין מ' יום ולמה מספר זה דוקא והשיב לו שבא לישא עון שמיטות ויובלין עון השמיטה המביאה לידי עניות ואיבוד העושר שמשמאל על כן צוהו לשכב ש"ץ יום על צד שמאלי' כנגד ש"ץ שנים שלא שמרו שמיטות, ענין היובל הבא לזכר יום מתן תורה במשוך היובל וניתנה בימין לארבעים יום על כן צוהו לשכב על