שפתי דעת רל

טח עיניו מראות אחר שמסיר לבבו מן ה' ואינו בוטח בו דוגמת ויאבק איש עמו דסמאל שרצה גם כן לסמא עיניו וקל להבין

מאמר (ריח) במדרש שוקיו עמודי שש נדרש על השמיטה

ובילקוט מסיק וידבר ה' אל משה בהר סיני א"ר אלעזר הקפר כתיב שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז העמוד הזה יש לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה מה כתיב למעלה מן הענין ושבתה הארץ ואחר כך פרשת היובל וספרת לך שבע שבתות שנים אם לא שמר שמיטות ויובלין או שלא שמר אחד מהם סוף שמוכר כל אשר לו כו', יש ליתן טעם מה ענין הכותרת והבסיס, , וע"ק שבנוהג שבעולם שהבסיס אינו מדבר חשוב כמו הכותרת וכאן הכותרת עמודי שש מיוסדים על אדני פז, על כן נראה שדעת בעל מדרש זה לומר לפי שברא הקב"ה העה"ז זמן חיי גופות של כל הנמצאים, והעה"ב זמן חיי הנשמות על כן כנגד שניהם ניתנו השמיטה והיובל כי בששת ימים עשה ה' כל כשייך אל העה"ז על כן כנגדו מסר לנו השמיטה שנאמר שש שנים תזרע שדך, ובשביעי שבת לה' כשבת בראשית וזהו שקרא עמודי שש אף על פי שפשוטו מדבר בעמוד של שיש מכל מקום מדרשו רצה לפרשו על השמיטה שנאמר בה שש שנים תזרע שדך והוא לזכר ימות עולם לטעת בלבנו כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ והיינו אמונת חידוש העולם, והיובל בא לזכר ימות העה"ב כי הוא זמן קריאת דרור והזמן שישוב איש אל אחוזתו והעה"ב הוא הזמן שישוב כל מורכב לשרשו וחפשה ניתן לו ע"י התורה שניתנה ביום חמישים כי ע"י שלימות התורה וחכמה האדם זוכה אל השלימות האחרון השייך לנשמה והוא הבסיס והיסוד אשר עליו נבנה כל מוסדות העה"ז הכל היה בעבור שלימות האחרון הנקנה מצד התורה חרות חירות על הלוחות לכך נאמר גם ביובל וקראתם דרור, וכן תעבירו שופר בשופר של מתן תורה ושופר של תחיית המתים, לכך אמר שוקיו עמודי שש כנגד השמיטה מיוסדים ע אדני פז היינו היובל שאחר חמשים שנה שיש בו רמז לתורה שנתנה לחמשים יום והם כנגד חמשים שערי בינה ושלשים ושתים נתיבות חכמה שנכללו בחמשה חומשי תורה כמספר פ"ז דהיינו נ' ל"ב ה' ויש רמז לשלשה מיני מספר אלו נ' רמז למספר חמשים הוא מאחר שניתנה התורה לחמשים יום לכך נאמר וספרת לך שבע שבתות שנים כו' והיו לך וגומר מאי קמ"ל והיו לך וגומר אלא לפי שוודאי יש חמשים שערי בינה אבל לא לך כי שער החמשים סגור הוא וה' אלהי ישראל בא בו והיו לך רק מספר מ"ט כמו שנאמר במשה ותחסרהו מעט מאלהים וכן נאמר גם בסתם ספירה, וא"כ מתן תורה ליום חמשים דומה מכל צד אל שנת החמשים דיובל מה להלן יום חמשים, אף הכא שנת חמשים, להלן במשוך היובל וגו' הכא יובל היא להלן שופר והכא שופר להלן וקדשתם והכא קודש תהיה לכם, להלן חירות על הלחות וכאן וקראתם דרור, וכן בשנת חמשים יש רמז לשנת סתם אדם בינוני המתחילין משנת עשרים שבהם נעשין בר עונשין ל"ב רמז למספר נ"ב ממה שהתורה מתחלת בבי"ת ומסיים בלמ"ד ה' רמז למספר ה' מן ה' חומשי תורה, הה"ד ראשו כתם פז היינו כמספר פז ומה שנאמר כאן ראשו כתם פז וכאן אמר אדני פז הכל אחד כי מדרך הבנאי להניח היסוד בראם ובתחלה ואחר כך בונה כך כל המספר המורה על מציאות החכמה הוא היסוד שעליו נבנה כל בנין העה"ז וראיה לזה שפז רמז למספר החכמות שנ' ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים וארז"ל קווצותיו תלתלים שדורשים על כל קוץ וקוץ שבתורה תילי תילים של הלכות ושחורות כעורב דרשו על המשכים ומעריב לבית המדרש שחרית וערבית וכל זה ראיה לדברינו כי על ידי מספר פז הכולל כל החכמות יכולין לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים הלכות וזה מצוי במשכימים ומעריבים לבית המדרש וזה"ש על