שפתי דעת רכה

ומי הוא זה ואיזהו שיעיד עליו הכתוב כי חכם הוא שהרי אפילו שלמה המלך שנאמר בי ויחכם מכל האדם אמר על עצמו אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, על זה אמר כמתרץ הלומד מכל אדם הוא המכיר בחסרונו שתמיד הוא חסר וצריך עדיין למודעי ללמוד מזולתו זהו חכם המרגיש בחסרונו כדרך שאמרו בהשגות אלהיות תכלית שנדעך מה שלא נדעך כי כל הקרב הקרב אל ה' ביותר הוא מרגיש שפליאה דעת ממנו ואפילו זה החכם שקראו הפסוק כן מכל מקום אין לו הילול ושבח עבורה כשהיא חכמתו לו לבדו ואין לזרים אתו אלא המשכילים לאחרים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד כי המעשה עיקר והמזכה רבים אין חטא בא לידו כדי שלא יהיה הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן על כן אמר שלעולם ועד יהיה ככוכבים ולא יכבה נרו, וכן שאל גם על הגבור שקראו הפסוק כן הלא לא לגבורים המלחמה ואיך יקרא הכתוב גבור לאנוש אנוש וחלוש, ותירץ שמדבר בכובש את יצרו ואז ודאי גבור הוא ומכל מקום אין לו בזה תפארת מן האדם כשאינו מלמד להועיל לרבים דרך כבישת יצרו או מציל בסתם גבורה עני מיד חזק ממנו, איזו עשיר שקראו הפסוק כן והלא אין אדם נפטר מן העולם וחצי תאותו בידו שכן עני אותיות סמוכים לכסף כי אוהב כסף לא ישבע וכן אמרו דורשי רשומות ממון מן האותיות הכפולים מ"ם מ"ם וי"ו נו"ן שאם יש לו מ' הוא מתאוה עוד מ' וכן כולם, זה השמח בחלקו היינו מה שכבר הוציא לצדקה או אפילו לצרכו כשמשתמש בכל צרכיו לשם שמים על דרך בכל דרכיך דעהו כי זה חלקו כמ"ש אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ר"ל חלק הנאכל הוא משובח ואומר אשרי לו אבל חלק שיש לו בעין אין לו כל כך שמחה בו כי יכול להיות שאיש אחר יאכלנו, ומ"מ אל יתהלל בעשרו כשאינו מטיב לזולתו,, ואחר כך אמר כנגד פסוק כי אם בזאת יתהלל המתהלל איזו מכובד המהולל בפי הבריות שבזמן שיהללוהו מסתמא גם יכבדוהו, על זה אמר המכבד את הבריות עם כל השלשה אשר הזכיר לפנים כי בזמן שהוא משכיל ומטיב עמהם ומכבדם בכל ג' אלו אז גם המה יכבדוהו ויהללוהו אבל אם חדל להשכיל להטיב לא יהללוהו ולא יכבדוהו שנאמר כי מכבדי אכבד וגו' ועל אמר כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בקרב הארץ כי כל אדם אשר חננו ד' בג' אלה לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא כי זה כל האדם להשלים את עצמו ואת זולתו וכמו שכתוב איזו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם רוצה לומר שרבים יפארוהו וישבחוהו על מעשיו כי כל מי שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו כי זה נחת רוח לשמים אם יראה באדם שרוח הבריות נוחה הימנו ע"י שמלמדם בינה דעה והשכל ומהנה אותם מגבורתו ומעשרו כי זה כל האדם ותכלית הבריאה כי חרב אל הבדים היושבים בד בבד כו' רוצה לומר שאין אחד מהנה את חבירו זה הדבר אשר שנא ה' ולפי הדרך שבארתי בחבורי עוללות אפרים שכל הפסוק מדבר בבחירה האנושית שאין האדם יכול להתפאר בחכמתו כי משלו היא וכן בגבורתו ועושרו לומר שבכחו ועוצם ידו עשה כל החיל הזה שהרי הכל בידי שמים כי מיצירתו נגזר עליו החכם יהיה או סכל עשיר או עני גבור או חלש כי אם בזאת יתהלל השכל וידוע אותי כי זה תלוי בבחירתו ונתן טעם טל ראשון ראשון על שלא יתהלל בחכמתו גבורתו ועשרו אמר כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בקרב הארץ ומידי היתה זאת לו ואיך יתהלל בדבר שאין בידו ועל אחרון אחרון מה שאמר בהשכל וידוע יכול להתהלל כי יראת שמים בידי אדם על זה אמר כי באלה חפצתי שיהיה האדם בעל בחירה כי כן הקשה הרמב"ם מן פסוק כל אשר חפץ ה' עשה על הבחירה עיין בספר המדע ותירץ כי בזה חפץ ה' שיהיו מעשיו של אדם מסורין בידו כמו שחפץ שיסוד אש יעלה למעלה ויסוד מים למטה וזה נקרא חפץ ה'