שפתי דעת רכ

שביקר שני חולים זה שהוא לחיים אמר לו את זה תאכל ואת זה לא תאכל וזה שהוא למיתה התיר לו את הכל, כך הענין גם ברבוי שתיית יין דרך שכרות כמשל הנזירים והשיכורים שהזכרנו למעלה על כן אין שייך לומר על השיכור מן העולם ועד העולם ועוד שהתורה והשכרות הם שני הפכים ואינן מזדווגים על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה נכנס יין יצא סוד ונכנס חמר יצא מחקק כמו שיתבאר דבר זה באר היטב לקמן פרשת נשא בעזרת השם, כשבא אברהם שהקב"ה העיד עליו לאמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה וכתיב יראת ה' תוסיף ימים ואם כן יחיה מן העולם ועד העולם ואם כן ודאי זהו שמקלסין אותך בו מן העולם ועד העולם אמר להם גר הוא זה לפי שבעון אומרו במה אדע נגזר מארץ חיים להיות כגר בארץ על כן אינו דבק במקור חיים כי הדר בחוצה לארץ כאילו אין לו אלוה וארץ ישראל ארצות החיים שנאמר אתהלך לפני ה' בארצות החיים ובחטאו נטרד זרעו משם וגם הוא היה בכלל גרות זה על כן אינו דבק במקור חיים, כשבא יצחק שהיה סומא וכלוא בבית ובעל יסורין אמרו זהו לפי שנאמר ודרך חיים תוכחות מוסר אמר להם זה אוהב שונאי רצה לומר כל משניאי אהבו מות כי היה אוהב את עשו אשר מקורו מן סמאל הוא שר של עשו והוא מלאך המות שהקב"ה הוא שונאו והוא אהבו וקרינן ביה ולמשנאי אהבו מות כשבא יעקב שאמרו עליו יעקב אבינו לא מת ואם כן הוא דבק לעולם במקור החיים אמר להם הקב"ה זהו שעליו אומרים ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם מאחר שהוא לא מת והביא למופת על זה שם של ישראל שאל חי בקרבו כי שם כל אל נכלל בתוך שמו וזה מורה שאין שום מות דבק בו לכך נאמר והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו הורה באצבע שעיקר הקדושה שמקדשין בה הקדוש ברוך הוא היינו בקדושת יעקב כי הוא מן העולם לכך נאמר והתקדישתם בעולם הזה והייתם קדושים אינו ציווי אלא אומר שכך תהיו קדושים ר"ל בהוויית הקדושה תהיו כן לעולמי עולמים וזהו שאמר לא המתים יהללויה לפי שבשם של יה נברא העולם הזה והעולם הבא והמתים לא יהללו בשם של י"ה כי אין בהם הה"א שהרי אינן בעולם הזה ולא כל יורדי דומה לגיהנם כי אינן לעולם הבא, שנברא ביו"ד ואנחנו נברך י"ה כי יהיה חלקינו בעולם הזה ובעולם הבא מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו י"ה שם של יה זהו שמקדישים אותו יתברך בברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם כי זה מורה גם על קיום שלנו נצחי בזה ובבא, זהו שמסיק בילקוט פרשה זו קדושים תהיו כי קדוש זהו שאמר ואתם הדביקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום והוא מבואר שהקדושה והחיים תלוין זה בזה, ובילקוט מסיק קדושים תהיו בכל מיני קדושות כי קדוש אני שנאמר כי אלהים קדושים הוא שהוא קדוש בכל מיני קדושות, דבורו בקדושה שנ' אלהים דבר בקדשו, הילוכו בקדושה שנאמר הליכות אלי מלכי בקודש, דרכו בקדושה שנאמר אלהים בקודש דרכך, קילוסו בקדושה שנאמר מי כמוכה נאדר בקודש, חשיפת זרועו בקדושה שנאמר חשף ה' זרוע קדשו, הזכיר כל הפרטים הללו לתרץ בהם סמיכות איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו לפי ששלשה שותפין באדם על כן הזהיר על שלשתן דהיינו על סתם מורא אב ואם ועל חלק אלוה ממעל חלק הקדוש שיתדמה לבוראו בכל מיני קדושה כי קדוש הוא יתברך ויותר מהמה ביום שבת קודש שבו יש לו נשמה יתירה ועל כן צריך גם לקדושה יתירה, א' ב' דבורו הלוכו היינו שלא יהיה דבורו של שבת קודש והלוכו של שבת קודש כשל חול אלא קודש כבוראו יתברך בהליכתו ודבורו, דרכו בקדושה כך בשבת אסור לו לשום לדרך פעמיו חוץ לתחום, קילוסו בקדושה להרבות בתפלות וקילוסים ביום השבת, חשיפת זרועו בקדושה לקרות בו בתורה שניתנה בזרועו של השם יתברך, ויתכן לפרשם על שלשה עמודים תורה עבודה גמילות חסדים, דרכו בקדושה הלך