שפתי דעת כב

משל אחרים ותואר תמים שהיה גדור מעריות מאמר (יג) טעם לאנדרלמוסיא שפרש"י ולמה נתחתם דינם על הגזל דוקא ולי נראה ליתן טעם למה נתחתם דינם דווקא על הגזל ולא על הזימה כי יש לדקדק בדברי רש"י כל מקום שיש זנות אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים למה בא אנדרלמוסיא דוקא על הזנות, וע"ק למה לא הרנה גם את נח,. אלא לפי שכל מה שהקב"ה עושה ע"י שליח אין השליח מבחין בין טובים לרעים שהרי מטעם זה נאמר במצרים ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר כמו שפרש"י שם אע"פ שמכת בכורות היתה על ידי הקב"ה בעצמו כבר פירשתי בספר כלי יקר דהיינו דווקא להכות שר של מצרים עשה ה' בעצמו כמו שכתוב אני יוצא בתוך מצרים ולא אמר בתוך ארץ מצרים לפי שמדבר במצרים עצמו דהיינו שר של מצרים כפרש"י על פסוק והנה מצרים נוסע אחריהם אבל שאר בכורות של מצרים הכו ע"י שליח שאינו מבחין על כן אמר ואתם לא תצאו וגו' והנה בזמן שזנות מצוי אין הקב"ה יוצא בעצמו לפי שדוקא במקום גדר ערוה שם תמצא קדושה אבל במקום ערוה אין קדושתו יתברך מצויה שם כלל וכשמענישם אז מענישם דווקא ע"י שליח ואז אינו מבחין כאמור, אבל בגזל כתיב משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' רצה לומר אני בכבודי ובעצמי אריב ריבם, לפיכך אם היה הקב"ה חותם גזר דינם על הזנות אם כן לא היה הקב"ה עושה כי אם ע"י שליח שאינו מבחין בין טוב לרע ואם כן לא היה נח יכול להיות נצול, על כן חתם ה' גזר דינם על הגזל כאלו אין כאן זנות ואז יצא הקב"ה בעצמו לדין עמים והוא מבחין בין צדיק לרשע ובזה נצול נח כמ"ש ואני הנני מביא את המבול מים מה ת"ל ואני אלא ר"ל אני ולא השליח כדי שתהיה אתה בכלל הצלה ואם נפשך לומר שגם בארץ מצרים היתה כל מכת בכורות על ידי הקב"ה הנה גם שם הטעם כדי להבחין בין בכור ישראל לבכור מצרים ובין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור ומ"מ נראין הדברים שהמבול מים היה על הגזל ועל הזנות על הזנות כארז"ל ברותחין קלקלו וברותחין נדונו ועל הגזל שנאמר גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו ר"ל שכ"א נכנס בגבול חברו על כן נדונו בשטף מים רבים שאין כל טפה וטפה נכנסת בגבול חברתה שנאמר מי פלג לשטף תעלה ובגשם של מבול נכנס כל טפה בגבול חברתה שלא כדרכה על כן לא היו גשמי ברכה וירדו ארבעים יום במספר גזל וכמספר ימי יצירת הולד, ומטעם זה נקט דורו של משה ושל שמואל כי דורו של משה היו גדורין כולם מעריות כארז"ל בזכות ד' דברים נגאלו אבותינו כו' וחד מהם שהיו גדוריו מעריות וכן היו גדורין מן הגזל כמו שפרש"י בשיר השירים בפסוק שניך כעדר הקצובות וראיתו מן ויקחו את השלל במדין ע"ש וכן מצינו בשמואל שאמר את מי עשקתי וגו' וכן הפסוק משוה דורו של משה לדורו של שמואל שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, ומטעם זה הביא כ"א מהם שני משלים משל אחד על הגזל משל שני על הזנות, משל ראשון של רבי יהודה בשוק של סמיין צווחין לעוירא סגי נהור הוא משל צודק על הגזל כדמסיק בפרק חלק ר' יוסי אומר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל עין הדומה למים שנאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו לפיכך דן אותם במים שדומה לגלגל העין שנאמר נבקעו כל מעינות תהום רבה, וקשה מה ענין גלגל העין למים אלא כמו שנאמר במים כל הנחלים הולכין אל הים והים איננו מלא כך עיני האדם לא תשבענה הון, ומה שמביא פסוק ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו כך פירושו, לפי שארז"ל כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש וקשה מה ענין זה לזה, אלא לפי שארז"ל כל המתגאה אין אני והוא יכולין לדור יחד שנאמר גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל והיכן הקב"ה דר במדור אחד עם האדם אלא ודאי