שפתי דעת כא

צדיק גמור נצול אבל לא מצד היותו תמים לפי שלא היה תמים מכל וכל אלא בערך אנשי דורו, ומה שנאמר בדור הזה לא שבא למעט דורו של אברהם בענין תואר צדיק אלא רצה ליתן טעם למה נצול יותר מכל אנשי דורו, ותדע שכן הוא כי היה לו לומר בדורותיך לשון רבים כמו שאמר בדורותיו ולא אמר בדורו, אלא לפי שדורות רבות עברו עליו ובכולם היה תמים יותר מהם על כן נקט בדורותיו לשון רבים אבל כאן לא הוצרך כי אם ליתן טעם על ההצלה של נח יותר מן אנשי דור זה על כן אמר אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה על כן כולן אובדים ואתה נמלט, ורש"י פירש יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי כו' ויש לדקדק בדברי רש"י למה נקט תחלה אלו היה בדורו של צדיקים ואחר כך נקט אלו היה בדורו של אברהם ולפי מה שפרשתי למעלה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כי יש מן רבותינו שדורשים לשבח היינו תואר צדיק דורשין לשבח כי מאחר שבאמת היה צדיק גמור אם היה בדורו של צדיקים ודאי היה צדיק יותר ומדקדק במעשיו כי תואר צדיק אינו קאי על בדורותיו כאמור לכך לא נקט אברהם כי אין הפרש בין אברהם לשאר דור צדיקים, אבל הדורשין לגנאי דורשין תואר תמים שעליו קאי בדירותיו למעט דורו של אברהם שנאמר בו והאמין בה' והתהלך לפני והיה תמים על כן נקט כאן אלו היה בדורו של אברהם, ומה שמסיק לפי דורו היה צדיק והל"ל לפי דורו היה תמים אולי לשון רש"י לחוד כי צדיק האמור ברש"י היינו צדיק בתמימות וכדי ליישב לשון צדיק שהזכיר רש"י יש לומר שפליגי בתואר צדיק לבד אבל בתואר תמים הכל מודים שבדורותיו נדרש לגנאי שהרי באמת לא היה תמים באמונה כאברהם אלא היה מאמין ואינו מאמין, לפיכך הדורשים מלת צדיק לשבח מסתייעין מן נגינת תביר כאמור, המורה שבדורותיו קאי דוקא על תמים ולא על צדיק ולשבח דקאמר היינו תואר צדיק אבל הדורשין מלת צדיק לגנאי סוברים שבדורותיו קאי על שניהם ואם כן כשם שעל תואר תמים ודאי נדרש לגנאי כך גם בתואר צדיק נדרש לגנאי לכך מסיק לפי דורו היה צדיק ולא הוצרך רש"י לומר לפי דורו היה צדיק תמים כי תמים גם לדברי דורשין לשבח מודים שתמים נדרש לגנאי ולא נקט צדיק אלא לאפוקי מלישנא קמא כי בו עיקר מחלוקתם והם מפרשים גם פסוק כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה שבא למעט דורו של צדיקים וק"ל, ורז"ל אמרו תואר הצדיק שהיה גדור מן הגזל ותואר תמים שהיה גדור מעריות ולפי שנחתם דינם על הגזל דווקא על כן אמר בהצלתו כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה

מאמר (י"ב) פלוגתא דרבי יהודה ורבי נחמיה בפירוש בדורותיו

וברבתי פרשה זו מסיק וז"ל בדורותיו ר' יהודה ורבי נחמיה ר' יהודה אומר בדורותיו היה צדיק הא אם היה בדורו של משה או של שמואל לא היה צדיק, בשוק של סמיא צווחין לעוירא סגי נהור, משל לאחד שהיה לו מרתף של יין פתת חבית אחת ומצאה של חומץ שניה כן שלישית ומצאה קוסס פי' קיוהה וקרובה להחמיץ אמרין ליה קוסס הוא אמר להון ואית הכא טב מניה אמרי ליה לא, כך בדורותיו היה צדיק ואלו היה בדורו של משה או של שמואל לא היה צדיק, ר' נחמיה אומר ומה אם בדורותיו היה צדיק אלו היה בדורו של משה או של שמואל ע"א כ"ו משל לצלוחית של אפרסמון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בבית הקברות והיה ריחה נודף ואלו היה חוץ לקברות ע"א כ"ו, משל לבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות ולא יצא עליה שם רע אלו היתה בשוק של כשרות ע"א כ"ו ומה אם בדורותיו היה צדיק אלו היה בדורו של משה או של שמואל ע"א כ"ו עכ"ל, וקשה למה נקט דוקא משה ושמואל, ועוד קשה למה הביא כל אחד שני משלים בחד סגי, ונראה לפרש ששניהם סוברים שתואר צדיק היינו שלא היה גוזל