שפתי דעת ריז

שמיני באיסורי מאכלות כתיב והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ובפרשה זו כתיב והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה' אלהיכם, מכאן סמך שכל קדושה היא במותר לך וכן ארז"ל קדש עצמך במותר לך ועיקר קדושה זו היא בפרישות של עריות ושל איסורי מאכלות כי קדושה שבפרשת שמיני מדברת מאיסורי מאכלות וקדושה של פרשה זו נאמרה אחר פרשת עריות שבפרשת הקודמת

מאמר (רה) איש קדוש עובר עלינו פלוגתא דרב ושמואל

וכן דרשו רז"ל איש קדוש עובר עלינו תמיד מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב על שלחנו וחד אמר שלא ראתה קרי על סדינו ברכות פרק א' וכן ברבתי פרשה זו וכפי הנראה שהסובר שלא ראתה קרי על סדינו סבר שקדושה זו היא גדר עריות והסובר שלא ראתה זבוב על שלחנו סובר שקדושה זו היא גדר מן רבוי המאכלים של בשר ויין כי שם מצויין זבובים ביותר שהרי בדרך נס אמרו שלא נמצא בבית המקדש זבוב בבית המטבחיים וכן הנזירות מן היין נקרא קדושה שכן נאמר בנזיר קדוש יהיה וכן בפ' שמיני הזכיר אחר ציווי יין ושכר אל תשת ציווי איסורי מאכלות ועל כולם אמר והתקדשתם וגומר שכן נאמר בנח בעבור שנטע כרם ויחל נח איש האדמה ויטע כרם ויחל היינו שנעשה חולין מקדושתו, וכן מסיק בילקוט פרשה זו שדרש על קדושים תהיו פסוק כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר מהו להצילך תרין אמוראין חד אמר להיות צל על ראשך וחד אמר לרוקן נכסי האומות וליתן לך כד"א וינצלו את מצרים, נראה דבהא פליגי חד אמר שקדושה זז היא מן ריבוי המאכלות וכן מוכח פשוטו של פרשה שנאמר ויתד תהיה לך על אזנך וגומר וארז"ל שזה בדבר שתגרי אומות העולם מכרו להם שגרם להם היציאה לאפוקי מצד המן שהיה נבלע באיברים לא היו צריכין ליתד זה ולצאת מחוץ למחנה והטיל עליהם הקב"ה טורח זה לצאת מחוץ למחנה כדי שיסתפקו במן ולא ירבו במאכלות ליקח מתגרי אומות העולם וע"י זה והיה מחניך קדוש, וחד אמר שקדושה, זו מן העריות שנ' ולא יראה בך ערות דבר ועוד שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה והיינו קרי כו' ועל זה אמר והיה מחניך קדוש, והנה הסובר שיקדש עצמו במותר לו בעניני אכילה ושתיה דורש להצילך לשון צל כדמסיק במסכת פסחים אכול בצל ושב בצל פי' שעל ידי שלא יקפיד על אכילתו ויסתפק בבצלים ישב בצל קורתו כי לא יצטרך למכור ביתו כההוא שאמרו דאכיל אליתא טמין בעיליתא מאן דאכל קיקולא אקיקלי מתא יתיב והדורש להצילך מלשון וינצלו את מצרים לרוקן נכסי האומות וליתן לך סובר שקדושה זו היא מן העריות שכן נאמר ורועה זונות יאבד הון ובמקום אחר כי בעד אשה זונה עד נכר לחם וביאור הדבר לפי שמצרים היו שטופי זימה על כן ממונם אצלם דבר האבוד על כן כתיב וינצלו את מצרים וכן הכנענים היו שטופי זימה כמ"ש בפרשת כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ וגומר ולא תקיא אתכם כאשר קאה את הגוי וגומר על כן ראה ויתר גוים ראה מעשיהם בעניני זימה ויתר ממונם לישראל וכן דרשו ראה שלא קיימו ז' מצות של בני נח כו' ומכללם ג"ע על כן התיר ממונם זה"ש להצילך או להושיבך בצל קורתך או להציל נכסי האומות וליתן לך על מנת שתהיה מחניך קדוש מעריות או מריבוי אכילה ושתיה.: מאמר (רו) משל למלך שהיה לו מרתף כו' כך העליונים די להם בקדושה א' וברבתי מסיק ר' אבין אמר תרתי, משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים מהן נזירים מהם שיכורים לעת ערב בא ליתן שכרם