שפתי דעת ריג

ולא ינוה ומן פסוק זה למדו חז"ל שכל המתיהר אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה כתיב הכא ולא ינוה וכתיב התם אל נוה קדשך והיינו שלא יכנס לנוה קדשו שתוי יין כמ"ש יין ושכר אל תשת בבואכם אל אהל מועד כו' וזהו חטא בניו שהסתכלו בשכינה בלב גס שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ועיין מן ענין ההסתכלות לקמן פרשת נשא על פסוק ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו שלא יהיו שתויי יין, ועל צד הרמז אמר כבלע ר"ל אחר שבלע הרבה יין לא יראה את הקודם ועיין שם סמך לזה מן המדרש, ומ"ד מחוסרי בגדים היו ראייתו ממה שנאמר כאן ולא ימות וגומר וסמיך ליה כתונת בד קודש ילבש וגומר רצה לומר שלא יעשה כמותם כי הם נכנסו מחוסרי בגדים והוא יכנס בבגדי כהונה ואף על פי שהם היו חסירים המעיל שבו נאמר ולא ימותו וכאן לא פרט המעיל היינו לפי שהיו בו פעמוני זהב, ונראה שהמקשה מפני מה אין כהן משמש בבגדי זהב גם הוא סובר שלכך מתו בני אהרן לפי שנכנסו מחוסרי בגדים מעיל, על כן קשה לו על הנחה זו למה נאמר כתונת בד קודש ילבש ולמה לא הזכיר גם המעיל כי הוא עיקר התיקון על עון בניו אלא ודאי הטעם לפי שיש בו זהב על כן הקשה מפני מה אין משמש בבגדי זהב ומשני או משום אין קטיגור נעשה סניגור או משום גאוה כדברי רבי לוי, ומ"מ במקום המעיל המכפר על לשון הרע אמר ובמצנפת בד יצנוף המכפר על גסות הרוח המסבב הלשון הרע כמבואר למעלה פרשת מצורע ע"ד תיקון של עם הארץ שלא יבא לידי לשון הרע ישפיל עצמו כו' ש"מ שהכנעה תיקון על חטא הלשון ובתיקון הסיבה יתוקן גם המסובב על כן המצנפת מתקן כל מה שהיה המעיל יכול לתקן ומה שלא נאמר ולא ימותו בשום בגדי כהונה כי אם במעיל לפי שלה"ר תלתא קטיל ע"כ כשהיו חסירים המעיל חסרו מן ישראל הכפרה שעל לשון הרע שקטל תלתא על כן דינם במיתה מדה כנגד מדה ומ"ד שלא היו רחוצי ידים ורגלים על כן מתו יש לו סמך ממה שנאמר ולא ימות וגו' וכתיב בזאת יבא אהרן וגו' ורחץ את בשרו במים ולבשם ש"מ שהרחיצה היא תיקון על שלא ימות כדרך שמתו בניו אע"פ שכאן מדבר ברחיצת כל הגוף והמה היו חסירים רחיצת ידים ורגלים מן הכיור כי בזה כתיב ולא ימותו, מ"מ יש בכלל כל בשרו גם הידים והרגלים, ומ"ד לפי שלא היו להם בנים ממה שנאמר וימת נדב ואביהו ובנים לא היו להם הא אם היו לא מתו וכפי הפשט צריך הדבר טעם וביאור וכי יש עונש לחשוכי בנים הלא הדבר בידי שמים ואיך יענשו המה על ככה אלא ודאי הפירוש הוא שלא נשאו נשים ואם כן היתה המניעה מצדם ובילקוט פרשת שמיני מסיק וז"ל אבא חנן אומר עלשלא היו להם נשים דתנינן תמן וכפר בעדו ובעד ביתו זו אשתו א"ר לוי הרבה נשים היו יושבות עגונות וממתינות להם והם מה היו אומרים אחי אבינו מלך אחי אמנו נשיא אבינו כהן גדול אנחנו סגני כהונה איזו אשה הגונה לנו שנאמר בחוריו אכלה אש משום דבתולותיו לא הוללו ואבא חנן בא לפרש דברי רבי מני בשם ר' לוי שמסיק על ידי שלא היו להם בנים ק' ליה על דבריו וכי יש עונש לחשוכי בנים אלא עיקר העונש היה על שלא נשאו נשים ומה שנ' ובנים לא היו להם ר"ל שעיקר העון שלהם מה שלא נשאו נשים היה בעבור הנזק הנמשך ממנו שלא עסקו בפריה ורביה ובנים לא היו להם ומה שמסיק אבא חנן וכפר בעדו ובעד ביתו וכי בשביל שאין לו אשה לא יכופר הוא ומהיכן למד לומר כן שאינו מתכפר כי אם שיכפר גם בעד ביתו אלא שלמד לומר כן ממה שנאמר ולא ימות כדרך שמתו בניו ועל זה אמר וכפר בעדו ובעד ביתו ש"מ שלכך מתו בניו לפי שלא היו יכולין לקיים בעד ביתו שלא נשאו נשים ואם כן ממילא לא היו להם בנים ועל שלא עסקו בישובו של עולם מתו כי נראה מציאותם לבטלה ועוד שכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנ' שופך