שפתי דעת ריב

ועל כן אמר אשכחן כנגד אבות פר ואיל ועז, כנגד אמהות מנין ת"ל בד בבד יהי' רוצה לומר הקטורת היא כנגד האמהות וכן אשכחן נמי בקרבן פסח שהשליטם הקב"ה על מזל טלה היה גם כן בזכות אבות ואמהות שנאמר ויקחו להם איש שה לבית אבות היינו זכות אבות שה לבית היינו זכות אמהות

מאמר (ר) טעם לשני שעירי יום כיפור כנגד ב' גדיי עזים

לכך מסיק במדרש זה שני גדיי עזים טובים לך שתקבל על ידיהם הברכות טובים לבניך שעל ידיהם מתכפר להם ביום כיפורים והנך רואה שבשני גדיי עזים אלו עשה רמז לקרבן פסח ולקרבנות של יום כיפור כי שני גדיי עזים אלו עשה מן אחד מטעמים כאשר אהב החומר ואחד עשאו פסח לה' וזה דוגמת שני שעירי יום כיפור אחד לעזאזל שוחד לסמאל שרו של עשו איש שעיר וגורל אחד לה' והשוחד לסמאל דוגמת האחד שעשאו מטעמים ואותו אשר עלה עליו הגורל לה' הוא כנגד הפסח ובזכות הפסח קבל יעקב הברכות כי ביום ראשון של פסח אוצרות טללים נפתחים כדאיתא במדרש, ועל כן זמן שניהם בעשור לחודש לקיחת הפסח בעשור לחודש וכן הקרבת שעיר של יום כיפור בעשור לחודש לכך נאמר ונשא השעיר עניו את כל עונותם דרשו עונות תם של יעקב איש תם למה נקט דווקא יעקב יותר מכל האבות אלא לפי שיעקב עשה שני גדיי עזים אשר כנגדם באו שני שעירי יום כיפור הגורל לה' כנגד יעקב שהקריב הפסח והגורל לעזאזל שוחד לסמאל שרו של עשו איש שעיר כנגד זה שעשאו מטעמים על כן דין הוא שישא עשו איש שעיר עונות יעקב כי יעקב היה איש תם ועשו איש ציד בעבור מטעמים לחוד לא להקריב קרבנות לה' שהרי ביזה את הבכורה שבהם היתה העבודה על כן השוה במדרש זה יום כיפורים ליום קבלת הברכות והיינו בפסח ובשניהם היו צריכין לזכות אבות ואמהות הן בפסח שנא' שה לבית אבות שה לבית וכדאיתא בילקוט בפסוק מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות הנדרש על אבות ואמהות ועל גאולת מצרים שהיתה בזכות הרים דהיינו האבות ובזכות גבעות דהיינו אמהות שנאמר בהם ואל גבעת הלבונה וכה"א בגאולת מצרים ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב וקשה דהל"ל או ואת יעקב כולם בלא וי"ו אלא כל את לרבות בא האמהות את אברהם את לרבות שרה, את יצחק לרבות רבקה את יעקב לרבות רחל ואת יעקב לרבות רחל ולאה כי את ריבוי וי"ו של ואת ריבוי שני אין ריבוי אחר ריבוי אלא לרבות שתי נשיו הרי ד' אמהות, וכמו כן כאן רמז לארבע אמהות בארבע פעמים בד שמצד נשים הצנועות יזכו לכהנים גדולים ורמז לקטורת גבעת הלבונה וזה רמז נכון וברור: מאמר (רא) במדרש בשביל ד' דברים מתו בני אהרן כו'

וזה הדבר שאמרתי שמן פסוק וכפר בעדו ובעד ביתו עשה רמז לנשים בפני עצמן בזכות אמהות יש סמך לזה ממה שמסיק ברבתי פרשה זו וז"ל רב מני דשאב ורבי יהושע דסכנין ורבי יוחנן בשם רבי לוי אמרו בשביל ארבע דברים מתו בני אהרן על שהיו שתויי יין, ועל שהיו מחוסרי בגדים והיינו מעיל, ועל שלא היו להם בנים ועל שנכנסו בלא רחיצת ידים ורגלים לפי שבכל אלו כתיב ולא ימותו על כן אמר שעברו על ד' אלו שנאמר בהם מיתה וכן במעיל נאמר ולא ימותו, ונראה לי שבעל מדרש זה יש לו סמך מן הפרשה על כולם כי מה שאמר שתויי יין נכנסו היינו מדאמר ואל יבא בכל עת אל הקודש כי אם ביום כיפור יום ענות אדם נפשו כדי שלא ימות כדרך שמתו בניו ש"מ שבניו מתו בעון שהסתכלו בשכינה ביום אכילה ושתיה מתוך לב גס ואיזו מהם גורם לב גס הוי אומר זה היין שנאמר ואף כי היין בוגד גבר יהיר