שפתי דעת ריא

מ"מ אין זה כ"כ ערבוב שהרי כהן גדול מקריב אונן, ולפי שגבר יהיר לא ינוה אל נוה קדשו יתברך לבא לפניו בלב גם של אכילה ושתיה על כן נצטווה שלא יבא בכל עת אל הקודש כי אם ביום כיפור יום ענות אדם נפשו ואז הוא בא בלב נכנע לפני בוראו

מאמר (קצט) מפני מה אין כהן משמש בבגדי זהב כו' עד ת"ל בד בבד יהיה וברבתי מסיק מפני מה אין כהן משמש בבגדי זהב כו' רבי לוי אמר משום גאוה שנאמר אל תתהדר לפני מלך בפר זה אברהם שנאמר ואל הבקר רץ אברהם ואיל לעולה זה יצחק על שום והנה איל אחר נאחז וגומר עז בזכות יעקב שנאמר וקח לי משם שני גדיי עזים טובים לך וטובים לבניך טובים לך שעל ידם תקבל ברכות וטובים לבניך שעל ידם נתכפר ביום הכיפורים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' אין לי אלא אבות אמהות מנין תלמוד לומר בד בבד יהיה עכ"ל, הנך רואה לדברי רבי לוי שכל עיקר ציווי זה בא למנוע ממנו הגאוה בבואו לפני ה' וצרורות נתן בלבו שאין זכותו כדאי לבא וליראות פני ה' כי אם בזכות אבות ואמהות ובמדרש זה כל משכיל ישתומם על המראה מה ענין פסוק בד בבד יהיה לכאן כי הוא נאמר בפרשת כי תשא אצל הקטורת ויותר היה נכון אילו היה מביא ד' פעמים בד שנזכרו כאן בפסיק כתונת בד קודש ילבש כי הם כננד ד' אמהות על כן נראה לי לפרש שדעת בעל המדרש זה שהאמהות נמשלו לקטורת כמו שנאמר ושמה קטורה פירש רש"י שמעשיה נאים כקטורת וקשה למה נקט דווקא קטורת אלא לפי שיש בו הלבונה שריחו נודף כמאמר רבותינו זכרונם לברכה שאצל הסוטה כתיב ולא יתן עליה לבונה שהאמהות נקראו לבונה שנאמר אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה וזו פירשה מדרכיהם וכן פירש רש"י, ומדרש זה רצה ליתן טעם על כל קרבנות של יום כיפורים שכולם באו בזכות אבות ואמהות ועל כן דרש פר ואיל ועז כנגד אברהם יצחק ויעקב, והקטורת של יום כיפור שריחו נודף ויש בו הלבונה זהו כנגד האמהות ועל כן הוצרך להביא פסוק בד בבד יהיה הנאמר אצל הקטורת ואף על פי שפסוק זה אינו נאמר בפרשה זו מכל מקום סמך על ארבע פעמים בד שנזכרו בפסוק כתונת בד קודש כנגד ארבע אמהות כי בד הוא לשון יחידות ועל דרך שנאמר בנשים הכשירות אלהים מושיב יחידים ביתה וגומר ועשה גזירה שוה מן ד' פעמים בד אל פסוק בד בבד יהיה לומר לך כשם שארבע פעמים בד הם כנגד ד' אמהות דאם לא כן למה הוצרכה התורה לכתוב בד בד בכולם אלא כדי לדרוש ד' פעמים בד כנגד ד' אמהות וכדי ללמוד מן בד זה לבד בבד הנאמר בקטורת כדי שיהיה כל קרבנות יום זה כנגד אבות ואמהות כי הבגדים אינן קרבנות כמו הקטורת, ומה שהזכיר לשון בד המרמז על האמהות דווקא אצל בגדי כהונה, לפי שארז"ל שכל אשה שהיא צנועה זוכה ויוצאים ממנה כהנים גדולים שנאמר כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה ואין משבצות אלא בגדי כהונה שנאמר ועשית משבצות זהב וראיה מן אשה קמחית כו' ודקדק מדלא קאמר משבצות זהב לבושה ואמר ממשבצות זהב לבושה ש"מ דהכי קאמר כל כבודה בת מלך פנימה בזכות שהיא תמיד פנימה יצאו ממנה כהנים גדולים הנכנסים לפני ולפנים ובכניסתו לשם אינו נכנס בבגדי זהב אלא בבגדי לבן הלקוחים מבין משבצות זהב אבל לא משבצות זהב עצמם ודוקא ביום כניסתן לפני ולפנים אינן נכנסין במשבצות זהב אבל בשאר עבודות משמשין בבגדי זהב דאל"כ למה נקט משבצות זהב כלל, ומה שמקשה בפשיטות אין לי אלא אבות אמהות מנין ודילמא אין שום סמך לאמהות ונראה שמדקדק ממה שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו למה עשה שתי חלוקות והבדיל בינו לבין ביתו דהיינו אשתו, אלא שלכך הבדיל ביניהם לומר לך הזכרים יש להם זכות אבות והנקיבות יש להם זכות אמהות