שפתי דעת רג

לא אהנו מעשיה כי לא היה ניזוק בעבור דבריה אבל יפיח כזבים עד שקר מדבר באהנו מעשיו כי כל דברי העד יש בהם ממש והוא הנלקה בצרעת האמור בפרשה וא"ת הלא גם מרים לקתה בצרעת תשובה לדבר כי עיקר הנלקה בצרעת הוא כשיהיה מצורע מוחלט אבל מצורע מוסגר כמרים אינו בכלל זה ופרשה זו מדברת במצורע מוחלט, ובזה ראיתי לתרץ קושיא אחת וגדולה היא אלי כי מאחר שמנו רז"ל שבעה דברים שעליהם נגעים באים אם כן למה יביא צפרים העושים מעשה קול שמא נלקה בצרעת עבור שאר דברים שאינן תלוין בקול בשלמא שש ושבע שהזכיר שלמה יתבארו בסמוך שכולם תלוין בקול אתי שפיר אבל לפי הגמרא שמונה ש"ד גזל ע"ז וג"ע שאין להם שייכות אל מעשה קול ושמא בעבורם נצטרע ומה ענין צפרים לכאן, ונראה לפרש לפי שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית ודרשו רז"ל אצמית לחלוטין כמו לצמיתות מתרגמינן לחלוטין ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא תגלחת וצפרים וכן בפ"ק דמגילה אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלטה אלא תגלחת וצפרים, ומה נשתנה זה מזה אלא לפי שהפסוק אומר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית לחלוטין וקשה אותו למה נקט אלא שבא לומר לך אע"פ שמצינו שנלקה בצרעת גם על שאר דברים מ"מ אין בהם מצורע מוחלט אלא מוסגר לבד אבל מלשני בסתר רעהו שמסתמא אהנו מעשיו אחר שזה אינו יודע מזה לשיוכל לנקות עצמו לפיכך אותו דווקא אצמית לחלוטין ולא אחרים הנלקין בצרעת ואם כן פרשה זו המדברת במצורע מוחלט שהרי יש בה תגלחת וצפרים ודאי בא צרעת זה על המוציא רע דאהנו מעשיו שאילו היה הצרעת בא על איזו עון אחר לא היה בו החלטה ותירוץ זה נכון וברור, וטעמו של צפרים העושין מעשה קול מכפרין על זה שהוציא קול כעוף זה כמ"ש כי עוף השמים יוליך את הקול וגו' ובסתם לשון הרע המתפשט בכל קצוי ארץ וים רחוקים שוב אין לו רפואה לזה כי מי יוכל לבטל הקולות ההם אשר השמיע בכל הקצוות כעוף זה המוליך הקול למרחוק ועל כן גם המספרו אין לו רפואה כי יהיה מצורע מוחלט וכמ"ש סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש כו', ובמלת והתגלח גימ"ל גדולה כי ג' רמז על שלשון מדברת גדולות תלתא קטיל דהיינו ג' וזה הדבר אשר אמרתי שיש חילוק בין אהנו מעשיו ללא אהנו מעשיו: יש סמך לה מאמר (קצ) ענין צרעת של עוזיהו ומדרש על ושוליו מלאים ההיכל ממה שמסיק במדרש לב חורש מחשבות און מעוזיהו שבקש ללבוש בגדי כהונה כך היא גירסת הילקוט וקשה היכן מצינו שבקש ללבוש בגדי כהונה הלא לא נכנס כי אם להקטיר קטורת וע"ק מה ראה עוזיהו שבקש להקטיר קטורת דווקא יותר מן שאר עבודות ועוד שמסיק בילקוט על פסוק ושוליו מלאים ההיכל אלו שמונים כהנים שנכנסו עם עוזיהו שנאמר בהם על שולי המעיל וקשה למה נרמזו הכהנים בלשון מעיל ולמה דווקא בשולי המעיל, וע"ק שנאמר בחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל מעל בה' אלהיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת כו' מהו המעל אשר מעל קודם שנכנס להקטיר קטורת ותדע ותבין כי עיקר החטא של לשון הרע מקורו מן גסות הרוח כי כל גס רוח יבאיש יביע שמן רוקח כדי שיהיה חבירו בזוי מעם והוא יהיה לתהלה שכן מוכח בפרשת מצורע שנאמר ולקח עץ ארז ושני תולעת שאם הגביה עצמו כארז כו' מה ענין הגביה עצמו לצרעת זה הבא על לשון הרע אלא כדאמרן וכמארז"ל מאי תקנתיה של מספר לשון הרע אם ת"ח הוא יעסוק בתורה אם עם הארץ הוא ישפיל עצמו שנאמר וסלף בה שבר ברוח והארכנו בדבר זה בראיות ברורות בחיבורנו כלי יקר ועוזיהו ידע בנפשו שבגובה לבו סיפר לשון הרע