שפתי דעת קצח

דווקא חסד וצדק הסכימו על יצירת האדם אם לפי שהאדם בעל צדקה ועושה חסד היא גופא קשיא למה נמצאו בטבעו של אדם דווקא שני מידות אלו יותר מזולתם אלא לפי שיצירת האדם לכתחילה תלוי בצדק וחסד על כן טבע מוטבע בכל אדם להיות בעל צדק וחסד כי כמו שביצירתו אלמלא הצדק שהקב"ה עושה עמו שתחת טיפה אחת לבנונית מחזיר לו נפשות רבות לא היה אפשר לאדם להיות נוצר אך שמתוך הצדק שהקב"ה עושה עמו הוא בא לכלל יצירה, על כן משם והלאה נעשה הצדק דבר טבעי אצל האדם כמו שנוצר מצד הצדק כך הצדק בו נעשה לטבע לשלם צדק תחת צדק זה"ש ולפועלי אתן צדק איפכא הל"ל שפועלו נתן לו צדק ביצירה, אלא כך פירושו לפועלי אשר יצר את האדם בצדק גם אני אתן לו צדק לעשות צדקה עם אחרים כמו שעשה לי בוראי ויוצרי כי כאשר עשה לי כן אשלם לו צדק מלוה ה' חונן דל, על כן נשא המשל באחד שהפקיד לו כסף והחזיר לו זהב, זהב זה הב ר"ל מה שנולד ממנו זכר אשר טבעו רך ותמיד זה אומר הב לאחרים בצדקה, וכן בזה האופן דרש גם פסוק חיים וחסד עשית עמדי ר"ל בשעת היצירה עשית עמדי חיים וחסד כי כל חסד בגופו לא ע"י נתינת דבר אלא שמירת איזו דבר בגופו כי ג"ח בין בממונו בין בגופו על כן נשא המשל על השמירה שלא יפול הולד וימות ואלמלא חסד אל כל היום ביצירתו לא היה אפשר שיתקיים ולפי שקיומו תלוי בחסדי ה' על כן מאז הוטבע בכל נוצר להיות בעל חסד לכך נאמר חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי ר"ל פקודתך בדבר שפקדת אותי לטובה והיינו במדת החסד, שמרה רוחי גם אני להיות איש עושה חסד מאחר שהחסד גרם לי להיות נוצר כך הוטבע בי לטבע לשמור דרך החסד לעשות עד עולם, ולפי שאמרנו ששלשה הסכימו ביצירתו של אדם צדק ושלום ואמת על כן סמך למדרש ולפועלי אתן צדק משל על מי שהיה בבית האסורים כו' כי זה ודאי אין שלום במגוריו כך הולד החבוש בבטן כבבית האסורים אין שלום לו עד בהקב"ה מתירו מבית האסורים, וסמך זה גם כן לדרש של פסוק ולפועלי אתן צדק שהרי אינו מביא עליו שום פסוק אחר ש"מ שקאי גם כן על פסוק ראשון שהזכיר ולפועלי אתן צדק אם כן ודאי ר"ל שבצדק זה תלוי גם השלום והיה מעשה הצדקה שלום לכך אמר שהקב"ה ברא אותי מצד הצדק ומצד השלום כי בצדקו הוא מחזיר ני נפשות משובחות ומצד ששלום יעשה לי הוא מוציאנו מבית האסורים על כן דין הוא שגם אני אתן צדק ושלום ומה שלא הזכיר הפסוק השלום בפירוש להורות שבכלל הצדק הוא השלום דאל"כ למה אמר שלום אל יברא ואחר כך חזר מדבריו והסכים אל הצדק אלא ודאי לפי שהשלום תלוי בצדק כאמור ומסיק אצל השלום וביותר כשהוא זכר וקשה למה ביותר כשהוא זכר כי כפי הנראה שביותר קאי על מה שאמר והקב"ה מתירו משם כי אין לומר שקאי על מה שאמר שצריך להחזיק לו טובה כי אין זה תלוי בדרוש זה אלא שר"ל כנגד השלום שנראה ביותר כשהוא זכר כדר' יצחק שאמר בא זכר לעולם בא שלום לעולם, ובזה נתבאר לנו היטב ייתור של תזריע ונתבאר למה אמרו צדק וחסד יברא והסכים השלום עמהם לפי שראו שיצירת האדם להבא להיות קיים במין על ידי הריון ולידה יהיה תלוי בחסד אל וצדק ושלום ומאז יהיה הדבר לטבע אצל האדם להחזיק בשלשה מדות אלו יען כי המה גרמו לו להיות נוצר וזה דרך ברור ונכון מאד

מאמר (קפו) ת"ר אדם נברא בע"ש ומפני מה וכו'

ובסנהדרין פרק ד' תנו רבנן אדם נברא בע"ש ומפני מה שלא יהיו המינים אומרים שותף היה להקב"ה במעשה בראשית ד"א שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו יתוש קדמך במעשה בראשית, ד"א כדי שיכנס למצוה מיד, ד''א