שפתי דעת קצג

וכאן נאמר ויהי ביום השמיני,, לפום ריהטא נראה ששמחה זו היא אחר הכפר והתשובה הן על חטא של וישחטו שעיר עזים הן על חטא העגל כי אז דומה כאילו ביום ההוא נבראו שמים וארץ כי החטא היה מחזירם לתוהו ובוהו כי תנאי התנה ה' על כל מעשה בראשית שיהיו תלוין ועומדים עד יום הששי בששי בסיון אם יקבלו ישראל התורה ואף על פי שכבר קבלוה מכל מקום חזרו וקלקלו במעשה דעגל ואחר שהוקם המשכן נתקיימה בריאת העולם כי מטעם זה היה כל המשכן בנוי על תבנית שלשה עולמות כמבואר בספרי רוב המפרשים וכן מטעם זה ידע בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ כי המשכן בנוי על תבניתם להורות שעל ידי המשכן הבא לכפרה על עון העגל נתקיימו שמים וארץ וזה"ש עשרה עטרות נטל אותו יום וחד מהם ראשון למעשה בראשית פירש רש"י שהיה ראש חודש ביום ראשון ואין צורך לפירוש זה כי לדברינו שפיר קרא ליום זה ראשון למעשה בראשית כי בו נתקיימו כל מעשה בראשית אך צריך ישוב למה מביא על ויהי האמור כאן פסוק ויהי ערב ויהי בוקר הוה ליה להביא פסוק ויהי אור או פסוק ויהי כן המורה על קיום כל הנבראים, ונראה לפרש שיום ראשון זה התחיל להיות שלום בין כל הנמצאים והוא הויות העולם וקיומו כי במעשה בראשית מצינו שקטרגה הלבנה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ואמר הקב"ה ללבנה לכי ומעטי את עצמך ומסיק שלא נתפייסה הלבנה עד שאמר הקב"ה לישראל הביאו עלי כפרה שמעטתי את הירח וכפרה זו היינו שעיר עזים אחד לחטאת לה' שמקריבין מידי חודש בחדשו והיתה התחלה ביום השמיני למילואים הוא ראש חודש ניסן ראשון שבו הקריבו שציר דראש חודש ובו ביום סרה קנאת הלבנה שזמנה בערב על השמש שזמנה בבוקר על כן היתה שמחה לפניו ית' ביום שמיני למילואים זה כיום שנאמר בו ויהי ערב ויהי בוקר כי בו נתקיימו שמש וירח המשמשין בבוקר ובערב מצד שסרה קנאתם שהיו לזה על זה כי יום זה מסוגל בכך כי בו ביום הקריבו גם כן שעיר עזים לכפר על וישחטו שעיר עזים דיוסף אשר מקורו צמח מן ויקנאו בו אחיו ובו ביום נתכפר העון ההוא וסרה קנאתם כך בו הקריבו גם שעיר הראש חודש שבו נתפייסה הלבנה וסרה הקנאה שבין שמש וירח וזה הוויית וקיום כל הנמצאים כי כבר רצה ה' שלא להטיל קנאה במעשה בראשית כי כל מקום שהקנאה מצויה אין קיום לדבר ההיא על כן נא' כאן ויהי ביום השמיני ויהי לשון קיום הן קיום והויות של שמש וירח הן קיום והויות השבטים שנעשו לאחדים ונמצא ששני שעירים של יום זה באו על כונה אחת שעיר דמלואים להסיר מן ישראל חטא הנמשך מן ויקנאו בו אחיו ושעיר דראש חידש להסיר קנאת הלבנה ואולי גם שעיר דנחשון נרמז בו הסרת הקנאה שנאמר בו וקרבנו בוי"ו כאילו קדם לו אחר דרך משל מהליכת המזלות לאחוריהם כהולך בסולם שכל אחד סביר שהוא יצא ראשונה וקל להבין. ותדע כי בלשון הביאו עלי כפרה נתחבטי בו רבים והמינים פוקדים עניו, ויש מפרשים שהביאו עלי כמו אלי וכן פירוש הרב רבי יצחק אלפסי, ולעולם הכפרה על ישראל ורצה לומר שישראל יביאו כפרה על שאר חטאים מידי חודש בחדשו והם מתכפרים ודבר זה נחשב למעלה ולחשיבות אל הירח שבכל זמן שהלבנה מתחדשת יתכפרו ישראל

מאמר (קפב) ואת שעיר החטאת כו' באור כל הענין ע"ד הביאו עלי כפרה כו' ובזה נראה לי לפרש מה שנאמר בפרשה ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שורף ויקצוף על אלעזר ועל איתמר וגי' לפי שמשה סבור שלכך שרפו שעיר דראש חודש לפי שטעו בפירוש של הביאו עלי כפרה כי המה חשבו שהכפרה על השם יתברך ממש כפשוטו וכתוב בקרבנות ואכלו אותו אשר כופר בהם