שפתי דעת קצב

תעשו מכפר על כי זה משה האיש כו' ולכך הביאו פר ואיל לשלמים פר כנגד אברהם ואיל כנגד יצחק לשלמים כי לא עשו כנגדם כלום, אבל שעיר שכנגד יעקב לחטאת לפי שחטאו כנגדו במעשה דוישחטו שעיר עזים ואמר כי היום ה' נראה אליכם רצה לומר בזכות האבות ה' נראה אליכם ומה שחזר ואמר שנית וירא אליכם כבוד ה' ידוע כי כבוד ה' הוא מדריגה שניה כי הוא כבוד נברא כמבואר למעלה פרשת ויקרא אבל כשאמר ה' נראה אליכם היינו אספקלריא המאירה ואמר שאחר שתקריבו ג' קרבנות ותעוררו זכות אבות אז בזכותם ה' נראה אליכם אבל מצד ישראל עצמם אמר וירא אליכם כבוד ה' כשאר זמנים כי וירא אליכם כבוד ה' לא נאמר בו היום, ולהנחה זו יש ספק בפירוש ולזקני ישראל אם קרא אותם בעבור הכפרה שהיו ישראל צריכין על שבעטו בזקן ממש במשה ואמרו כי זה משה האיש ואם כן זקנים דהכא זקנים ממש, או אם קרא לזקנים בעבור הכפרה שהיו ישראל צריכין על מעשה של וישחטו שעיר עזים שעשו ליוסף שנאמר בו כי כן זקונים הוא לו אבל אינו זקן ממש אלא זה קנה חכמה שכל מה שלמד מן שם ועבר מסר לו ואם כן זקני ישראל דהכא היינו זה שקנו חכמה שהילדות טפל אצלם לכך אמר רבי יוסי בן חלפתא גדולה זקנה רצה לומר במה שתלה הכתוב אנשי המעלה בזקנה אם זקנים ממש הם חביבין הם ואם נערים נטפלה להם ילדות והיו כעין זקן דיוסף כי על זה באה כפרה זו דתני רבי שמעון בן יוחאי כו' מביא ראיה שזקנים לשון זה קנה חכמה ויכול לדבר בנערי בני ישראל שקנו חכמה כיוסף לפי שלא במקום אחד ושנים כו' כי ממקום אחר דהיינו סנה או שנים דהיינו במצרים אין ראיה כי יכול להיות זקנים ממש כי מה שנאמר בסנה לך ואספת זקני ישראל לפי שבעיני ההמון עם הזקנים ממש חשובים יותר בעיניהם וכל שכן במצרים לפני פרעה , אבל בסיני ובמדבר מה ראה לכבד זקני עם הארץ אלא ודאי שמדבר בזקנים בחכמה וזקנה אף ולזקני ישראל דהכא מדבר בזה שקנה חכמה ומסיק שאף לעתיד לבא הקב"ה חולק לזקיניו כבוד וזה ודאי מדבר במקום שיש חכמה כי כבוד חכמים ינחלו אף מה שנאמר כאן וירא אליכם כבוד ה' היינו לזקנים שקנו חכמה, ורבי ישמעאל סובר שזקנים דהכא זקנים ממש וכנגד מה שחטאו במשה מקוה שיש זקנה וחכמה כך זקנים דהכא מקום זקנה וחכמה כי לעתיד הקב"ה ימנה לו ישיבה משלו שנאמר ונגד זקניו כבוד ר"ל כמו שהקב"ה עתיק יומין ומקור החכמות כך זקניו שיהיו בישיבתו יהיו גדולים בזקנה ובחכמה לכך נקראו זקניו, ויתכן לפרש הכל כפשוטו ובזה יתורץ למה אמר רבי יוסי בלשון שלילה לא במקום אחד ושנים כו' לפי שרצה להוכיח שמשמעות דזקנים הוא לשון זה קנה חכמה שאם בכל מקום זקנים ממש אם כן קשה הלא לא במקום אחד או שנים כו' אלא בהרבה מקומות מצינו שהקב"ה חלק כבוד לזקנים וכי כך היה מתרמי מילתא בכל פעם שהזקנים היו הגונים כי מסתמא לא חלוק ה' כבוד לזקני עם הארץ הבלתי הגונים אלא ודאי משמעות לשון זקנים הוא לשון זה קנה חכמה ובכל פעם שאמר שקרא לזקנים קרא לאותן זקנים שיש בהם פשוטם ומדרשם זה קנו חכמה אם כן יכול להיות שגם ולזקני ישראל דהכא הוא לכפר על מה שעשו ליוסף בן זקונים זה קנה חכמה, ורבי ישמעאל הוסיף לברר דבר זה מן לשון זקיניו זקנים לא נאמר כו' כלומר אין אתה צריך להביא ראיה מן מה שהקב"ה חלק כבוד בהרבה מקומות לעתיד כו' אלא מן העתיד לחוד יש ראייה ברור' לפי שזקנים לא נאמר אלא זקיניו וודאי מדבר בשייכין לישיבה

מאמר (קפא) ויהי ביום השמיני מלמד שהיתה שמחה לפניו ית' כו' כיום שנברא ובילקוט מסיק ויהי ביום השמיני מה ת"ל ויהי מלמד שהיתה שמחה לפניו במרום כיום שנברא בו העולם במעשה בראשית הוא אומר ויהי ערב ויהי בוקר