שפתי דעת קצא

היה לו להמתין עוד כמה ימים כדי שלא לבטל יום שמחת לבו אלא לפי שביום זה הוסיפו לחטוא על כן נפקד עליהם גם חטא הקדום ונענשו בו ביום, ונראין הדברים שמתו בעון חטא הקדום שהסתכלו בשכינה מתוך לב גס של אכילה ושתיה ממה שמצינו פר' אחרי מות שצוה ה' לאהרן שלא יבא בכל עת אל הקודש שלא ימות כדרך שמתו בניו אלא יבא דווקא ביום כיפור יום ענות אדם נפשו ש"מ שזה היה חטאם של בני אהרן ויכול להיות שזהו דעת האומר שתויי יין נכנסו כי היין מוליך גסות שנאמר ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה רצה לומר אינו ראוי לבא אל נוה קדשו שכן אמרו רז"ל כל המתיהר אין מכניסין אותו למחיצתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר גבר יהיר ולא ינוה וכתיב התם אל נוה קדשיך והיינו ממש מה שנאמר יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד פי שהשתוי נעשה גבר יהיר ונא ינוה, ולזקני ישראל, פירש רש"י להודיעם עם שעל פי הדיבור נכנס אהרן ומשמש ואין פירוש זה מחוור כי כבר נאמר למעלה בפרשת צו את אהרן ואת כל העדה הקהל וגומר פירש רש''י תאמרו שלכבודי ולכבוד אחי אני עושה כן, ואם כבר הודיע כל זאת לכל העדה למה הוצרך לחזור ולהודיע לזקני ישראל, ונראה שלכך קרא לזקני ישראל ליתן הגדולה לאהרן בהסכמתם, או להיות גם להם כפרה על עון העגל כי מסתמא לא עשו בלא הסכמת זקניהם או לכל הפחות אילו היו מוחים בהם לא היו עושים מאמר (קפ) ישראל נמשלו לעוף כו'

וזהו כמסיק ברבתי ולזקני ישראל אמר רבי עקיבא נמשלו ישראל לעוף מה ה עוף אינו פורח בלא כנפים כך ישראל אינן יכולין לעשות דבר בלא זקניהם אמר רבי יוסי בן חלפתא גדולה זקנה, אם זקנים הם חביבין הם, אם נערים הם נטפלה להם ילדות דתניא רבי שמעון בן יוחאי אומר לא במקום אחד ולא בשני מקומות מצינו שחלק הקב"ה כבוד לזקנים אלא בכמה מקומות בסנה לך ואספת את זקני ישראל במצרים ובאת אתה זקני ישראל, בסיני עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים איש מזקני ישראל במדבר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, באהל מועד ולזקני ישראל, אף לעתיד לבא הקב"ה חולק כבוד לזקנים שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה ונגד זקניו כבוד, רבי ישמעאל בר ביבי ורבי שמעון ורבי ראובן בשם רבי חנינא אמר עתיד הקב"ה למנות לו ישיבה של זקנים משלו, ה ה"ד כי מלך ה' צבאות בהר ציון ונגד זקיניו כבוד עכ"ל, לפום רהיטא שדעת ר' עקיבא נוטה לדברינו שלכך קרא לזקני ישראל או כדי שיהיה להם כפרה על העגל כי מסתמא לא עשו ישראל דבר גדול זה בלא הסכמת זקניהם כמו העוף שאינו פורח למעלה בלא כנפים כך בזמן שישראל פורשים כנפים למעלה למרוד בבוראם על דרך שפירש רש"י על שמאבר פרשת לךלך מסתמא אינן עושין בלא הסכמת זקניהם על ק היו הזקינים צריכין כפרה, כן אל לשון עפיפת כנפים יותר מהליכת רגלים כי כך היה יכול להמשילם לשאר חיה ובהמה שאינן יכולין להלוך בלא רגלים אלא שמרמז על שהיו פורשים כנפים לעוף ולמרוד כלפי מעלה, או לכך מביא משל העוף כי רצה משה ניתן הגדולה וכנפי ההתרוממות לאהרן ודבר זה אין נכון ליתן בלא הסכמת זקני ישראל ולכך מביא משל מן העוף דווקא, אמנם רבי יוסי בר חלפתא אחז לו שיטה אחרת על דרך שמסיק בילקוט וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן אמר להם אתם יש בידכם בתחילה וישחטו שעיר עזים ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה יבא שעיר ויכפר על שעיר ויבא עגל ויכפר על עגל, ותדע כי במעשה העגל עשו גם כנגד משה ומסיק בילקוט פרשת כי תשא חטאו בזה כי זה משה האיש כו' ואם עזים בא לכפר על מעשה וישחטו שעיר עזים ומ''ש זה הדבר אשר צוה ה'