שפתי דעת קפט

מצות השבת שבפרשת בראשית, שניה פרשת החודש הזה לכם, שלישית לקיחת הפסח בעשור ולאכלו על מצות ומרורים והנה השבת מורה על חידוש העולם וקידוש החודש מורה גם כן על חידוש העולם כי כל דבר המתחדש מורה על מחדשו כי מטעם זה ארז"ל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל השכינה פעם אחת בחודש דים כתיב הכא החודש הזה לכם וכתיב התם זה אלי ואנוהו הורו באצבע שע"י קידוש החודש באים לידי הכרת מציאות הש"י לאמר זה אלי אשר חידש את כל הנמצאים ואף על פי שמן פרשת בראשית והלאה יש מופתים אחרים המאמתים מציאות השי"ת מכל מקום אילו לא זכו אלא להקביל השכינה פעם א' בחודש לבד סגי ידיים כי יש די בזה להביא אותנו לידי ידיעה זו וזה"ש רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כי אף על פי שכל פרשת בראשית מופת על החידוש מכל מקום היינו יכולין ללמוד החידוש גם מן פרשת החודש הזה לכם ועל כן קידוש החודש מעומד כדרך שאומרים ויכולו השמים מעומד כי בשניהם אנו מעידין על מציאת השי"ת לבטל אמונת קדמות העולם כמ"ש שער החצר הפנימית הפונה קדים סגור יהיה לא יפתח וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח כי שער החקירה הפונה קדים לחקור על ענין הקדמות סגור יהיה ואין לאדם מבוא בו לבא על החקירה זולת ביום השבת וביום החודש יפתח כי המה מופתים על חידוש העולם ולא יטעה עוד. בחקירה זו לבא לידי אמונת קדמות העולם, וכן הפסח מורה על הניסים אשר עשה ה' לאבותינו במצרים וכל הניסים ההם מופתים חתוכים על מציאות השם יתברך

מאמר (קעז) טעם אל לקיחת הטלה בעשרה בחודש

ועל כן היתה לקיחתו של הפסח בשבת הגדול כדי שעל פי שנים עדים יקום עדות ביעקב כי ה' הוא האלהים וגדול ה' על כל אלהים כשמטיל מוראו על כל אלהים כמ"ש גדול ה' ומהולל מאוד ואימתי גדול ה' כשנורא הוא על כל אלהים וכבר חשבו רבים שענין לקיחת הטלה הוא להבזותו בעיני בעליהם המצרים אשר שמו כסלם במזל טלה כי כבר השליט ה' האבות והאמהות על המזלות שכן הגביה אברהם למעלה מן הרקיע לאמר צא מאצטגנינות שלך כי בזה השליטו על המערכה לכך נאמר בטלה זה ויקחו להם איש שה לבית אבות היינו זכות אבות שה לבית בזכות אמהות כאשר יתבאר ענין זה גם בעשור לחודש השביעי לקמן, אין לי אלא אבות, אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה עיין לקמן פרשת אחרי מות כי הדברים דומים ממש זה לזה ועל כן היתה קשירתו בד' כרעי המיטה רמז לארבע אמהות וידוע שהגאולה היתה בזכותם כדאיתא בילקוט על פסוק מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות ההרים האבות והגבעות האמהות, וכן נאמר ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, וקשה למה נאמרה וי"ו דווקא ביעקב ולא ביצחק אלא כל את לרבות אשתו על כן הוצרך ביעקב שנשא ב' נשים ב' ריבויים ריבוי א' את ריבוי שני וי"ו של ואת, וירא אלהים את בני ישראל, את לרבות נשותיהם, כי בזכות נשים צדקניות שבאותו דור נגאלו ולפיכך י"א שד' כוסות של פסח הם כנגד ד' אמהות על שם שנאמר אשתך כגפן פוריה לפיכך בין כל הכוסות יכול לשתות חוץ בין שלישי לרביעי לא ישתה וטעמו לפי ששלישי ורביעי כנגד רחל ולאה שהיה נשואים לבעל אחד

מאמר (קעח) מדרש על ד' כוסות

ועל זה האופן ראיתי ליישב מדרש הרבתי בפרשת וישב וכוס פרעה בידי מכאן קבעו חכמים ד' כוסות בפסח, דבר אחר כנגד ד' לשונות של גאולה ד"א כנגד כוסות שנזכרו בשר המשקים ד"א כנגד ד' כוסות של תרעלה של אומות כו' וכנגדן הקב"ה משקה לישראל ד' כוסות של ישועה שנאמר ה' מנת חלקי וכוסי, ב' כוסי