עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי דעת

שפתי דעת קפז

Siftei Daat 187 · שפתי דעת · free full Hebrew text

Open in the reader →

ומנחה, לכך נאמר זאת תורת העולה היא העולה שהעוסק בתורת העולה היא העולה עצמה כאילו הקריבה ממש לכך כתיב הוא העולה בויו כי אז הוא לשון זכר וקרינן היא העולה ואז היא לשון נקיבה אלא לפי שרמז כאן אל העוסק בתורת עולה דהיינו בספר התורה כמו שפירש רש"י פרשת נצבים שספר לשון זכר התורה לשון נקיבה, ואימתי יהיה זה כל הלילה עד הבקר כל זמן שחשכת הגלות הנמשל ללילה ממש ואז אין זבח ומנחה ובאותו זמן תורת העולה היא העולה עצמה על כן קבע זמן לעולה בלילה לרמוז על העתיד כמו שפירשנו בדרך הראשון שנתן טעם על העבר שבימי החשך ותהו של קודם מתן תורה היו מקריבין עולות על כן גם עתה זמנה כל הלילה כך בדרך שני זה רמז לעולה הקריבה להבא בזמן שחשכת הגלות בעולם וגם בזמן ההוא אף על פי שאין זבח ומנחה מכל מקום תורת העולה לא ימוש מפינו עד עולם אפילו בזמן לילה של הגלות על כן צוה ה' על איברים ופרדים שיתעכלו כל הלילה לרמוז על העתיד שכן יהיה עד הבוקר עד שיעלה בוקרו של משיח וקרוב לזה בארנו בספר כלי יקר על מדרש האומר וכי זה דורון כו' א"ל לפי שעה כבדתיך כו' וזהו שפירש"י אין צו אלא זירוז מיד ולדורות מיד היינו הזמן הראוי להבאת קרבן ממש ולדורות בזמן החורבן שבמקום הקרבנות העסק בתורה מה אני בחנם אף אתם בחנה כי אין הכהנים מקבלים הנאה מן הלימוד כמו מן הקרבת העולה ממש על כן במקום חסרון כיס הם צריכים זירוז ביותר וזה"ש צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה מהו לאמר אלא שיאמרו וילמדו אחרים זאת תורת העולה לפי שהתורה היא העולה עצמה כאמור

מאמר (קעד) כל מה שפסל הקב"ה בבהמה הכשיר באדם

ויתכן עוד לפרש היא העולה היא והוא ע"ד שמסיק ברבתי פר' זו אמר ר' אבא בר יודן כל מה שפסל הקב"ה בבהמה הכשיר באדם פסל בבהמה עוורת או שבור או חרוץ או יבלת והכשיר באדם לב נשבר אמר רבי אלכסנדר ההדיוט הזה אם משתמש בכלים שבורים גנאי הוא לו אבל הקב"ה כל תשמישיו בכלים שבורים שנאמר קרוב ה' לנשברי לב הרופא לשבורי לב, את דכא ושפל רוח, זבחי אלהים רוח נשבר לב נשבר ונדכה, וקשה הלא כל אותן שמנה עורת או שבור חרוץ או יבלת פסולין גם באדם, וע"ק למה הביא כל הפסוק עורת וחרוץ ויבלת אחר שכל דבריו אינן כי אם להכשיר שבור, ולמה הביא דרש זה בפסוק זאת תורת העולה, ויש ליישב שכל המומים שפוסלים באדם היינו דווקא בכהן המקריב שצריך להיות בלא מום אבל בבהמה פסל כל המומים בנקרבים וכנגדם הכשיר אותם באדם הנקרב וקאי גם על מה שנאמר אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מכם ממש דהיינו לב נשבר שמקריב חלק מן לבו לשמים זהו קרבן לה' והקב"ה מקבלו אע"פ שהוא שבור החלק הנקרב, אבל מן הבהמה כו' תקריבו את קרבנכם רוצה לומר לא תקריבו בעל מום, אלא קרבנכם לבד רוצה לומר מה שאתה רגיל להקריבהו נא לפחתך כי על כן הוא נקרא קרבנכם כי הוא דבר הניתן מיד הדיוט להדיוט, ואגב זה רצה רבי אבא בר יודן לומר מה הסדר במומי בהמה בנקרבים אינן כמו הסדר של מומי אדם במקריבים ובא להורות סדר מומי האדם בנקרבים שכל מה שפסל בבהמה הכשיר באדם כי לפום ריהטא קשה מהו שאמר כל מה שפסל בבהמה מאי כל ומה בא לרבות והלא לא חשיב אלא אחת דהיינו לב נשבר אלא שרצה לעשות רמז על כל סרסורי דחטאה של האדם דהיינו העין רואה הלב חומד וכלי המעש' גומרין כסדרן בפסוק וראית בשבי' אשת יפת תאר הרי העין רואה וחשקת א הרי הלב חומד ולקחת לך לאשה כלי המעשה וכאן אחז לו סדר אחד כדי לכלול במומי אלו גם חטא הלשון היותר מסוכן מכל החטאים שתקונו ע"י לב נשבר כמ"ש מאי תקנתיה אבל מספר לשון הרע אם עם הארץ הוא ישפיל עצמו שנאמר וסלף בה שבר ברוח וכשהוא נצול