שפתי דעת קפו

הנאה להזיקו זהו כנגד יצרא דע"ז שאין הנאה להזיקו כשאור זה שאינו ראוי לאכילה, והחמור זה החומר אשר בשר חמור בשרו חומד לעריות והוא כדמיון הדבש, ומה שהזכירו תורה וגמילות חסדים נרמז בו ענין נכבד מאוד והוא מבואר מן הפסוק זה עצמו שנאמר קרבן ראשית תקריבו אותם וגו' פירש"י מה יש לך להקריב מן השאור. ומן הדבש קרבן ראשית שתי הלחם של עצרת מן השאור שנאמר חמץ תאפנה ביכורים לה' וביכורים מן הדבש כגון ביכורי תאנים ותמרים, והטעם בשניהם אחד הוא כי ביכורים של עצרת יום מתן תורה אין השאור שבעיסה יוכל להזיק כלום כי התורה עומדת כנגדו והיא תבלין על היצר הרע ואם פגע בך מנוול זה משכיהו לבית המדרש, וביכורים ממש שניתנו לכהנים דרך גמילות חסדים כדי שיתעסקו בתורה כמו שאמר ליתן מנות ללוים למען יחזקו בתורת ה' ולקמן פרשת כי תבא יתבאר בע"ה שמוכרח הדבר לומר כן ממה שמסיק במדרש והיה כי תבא אל הארץ אין והיה אלא מיד כי תבא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענין שבעבורה תכנס לארץ כך מסיק בילקוט וק' איך יעשה מצוה האמורה בענין דהיינו ביכורים והלא קודם בואו לארץ אינו יכול לקיים הביכורים אלא ודאי שמדבר במצוה הדומה לזו והיינו שיחזיקו ידי לומדי תורה ע"ד שארז"ל כל הנותן דורון לת"ח כאילו מקריב ביכורים וראיה מאלישע ובמצוה זו היו חייבים גם קידם בואם לארץ נושבת על כן אמר שיעשו מיד מצוה הדומה להבאת ביכורים כדי שבזכות מצוה זו יזכו להבאת ביכורים ממש כי מצוה זו מסוגלת בכך שהמקיימה פעם אחד יזכה לקיימה פעם שני וכן פירש"י פרשת כי תבא בת קול מברכת אותם הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה, ואם כן ביכורים של עצרת היינו רמז לתורה שהיא כנגד היצר הרע וסתם ביכורים מן הדבש הם כנגד גמילות חסדים ובשניהם לא אסור השאור והדבש להורות ששני מצות אלו תורה וגמ"ח מתישין כח היצר הרע על כן אמרו אשריכם ישראל בזמן שאתם עוסקים בתורה ובג"ח יצרם מסור בידם ואין הם מסורים בידו, ויצרא דשאור כבר אמרנו שמדבר ביצרא דע"ז שאין לו לאדם הנאה ממנו וכל שאר עבירות הדומין לה כלשון הרע שהוא גם כן חטא בלא הנאה וכן כל דבר המזיק, ויצרא דדבש כבר אמרנו שנא' על יצרא דעבירה וכל שאר עבירות הדומין לה שיש לאדם ממנה הנאת שעה וכל שני חלקים אלו מתבטלין על ידי התורה כי גם גמילות חסדים שהזכרנו אינו פועל כי אם בכחה של תורה לפי שג"ח של ביכורים היינו ליתן מנות למחזיקים בתורת ה' וזה"ש אשריכם זורעי על כל מים אין זריעה אלא צדקה ואין מים אלא תורה כו' ומדקאמר על כל מים ש"מ שזריעת הצדקה תהיה על המים של תורה כי בה מדבר בפרשת ביכורים, וזה טעם מה שנאמר בפסח על מצות ומרורים יאכלוהו כי כבר אמרנו שהשלמים אינן צריכין כי אם בזמן שאין יצר הרע בעולם והיינו אחר מתן תורה על כן הפסח שהוא גם כן מכלל השלמים נאמר בו על מצות ומרורים יאכלוהו כי המצות בהרחקת שאור שבעיסה המרמז ליצר הרע והמרורים הפך הדבש והם כנגד שני חלקי היצר הרע שיתבטלו ואז יהיה ראוי לאכילת הפסח שהבנים אוכלים על שלחן אביהם, אבל האומות שלא קבלו התורה אינן ראוין לשלמים ועל כן נתכווין זה הגוי דסליק ואכיל פסחים לעשות כנגד הכוונה כאמור מאמר (קעג) אמר בלעם שאין הקרבנות כ"א למקבלי התורה ויתכן עוד לפרש שלכך מסיק במדרש הנ"ל שאמר בלעם שאין הקרבנות ראוין כי אם למקבלי התורם לפי שנאמר בכל הקרנות זאת תורת להורות שהעוסק בתורת קרבנות כאילו הקריבום ואם כן ישראל שקבלו התורה יקריבו לעולם הקרבנות אף בזמן שלא יחפוץ זבח ומנחה מ"מ יעסקו בתורת קרבנות שמעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבום אבל האומות הקדומות שלא רצו לקבל התורה מה יעשו בזמן שאין זבח