שפתי דעת קפה

כדמסיק במסכת יומא לכך אמר משלחי זה לפסוק זאת תורת זבח השלמים אשר יקריב וגו' לפי שבעל מדרש זה סבר כרב יוסי שבני נח לא הקריבו שלמים ודייק מן אשר יקריב להבא משמע ש"מ שהשלמים תלוין בקבלת התורה ועל כן למד מכאן לדרוש הויכוח שהיה לאומות עם בלעם, ועל כן נאמר בסוף ענין זה ביום צוותו וגו' להורות שהשלמים זמן הקרבתן דווקא ביום להורות שלא הותרו השלמים להקריב כי אם למקבלי התורה אור כי עלה השחר ואור נגה באהליהם ולא לאומות כי החושך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח אור ה' אבל העולה קריבה אף בלילה לפי שכבר הקריבו בני נח עולות קודם מתן תורה אף בזמן שהיה העולם עדיין חושך ותוהו ובוהו כי קודם מתן תורה היו שני אלפים תוהו על כן כשבא ללמדינו דין אברים ופרדים שמתעכלים והולכין כל הלילה הוצרך ליתן טעם והלא זמן הקרבנות ביום, אלא לפי שהיא העולה על מוקדה כל הלילה שכבר היתה קריבה בימי נח שהיה עדיין העולם תוהו ולילה על כן גם עתה זמנה כל הלילה מה שאין כן בשלמים שלא היו קריבים בימי נח על כן גם עתה זמנם ביום וכל זה מדוקדק מן שני יתורים שבפרשת עולה ושלמים כי בפרשת שלמים אשר יקריב מיותר לגמרי שהרי בחטאת ואשם לא נאמר לשון זה אלא ודאי לכך נאמר לשון זה בשלמים כדי לידוק ממנו אשר הקריבו לא נאמר אלא אשר יקריב, וכן כאן היא העולה מיותר כדי לידוק ממנו היא העולה שהקריבו בני נח והוא טעם על עיכול אברים ופדרים כל הלילה מאמר (קעא) באור לא תאפה חמין וכל שאור ודבש וכו'

וכדמות ראיה לזה שמצד שהיצר הרע בעולם לא רצה הקב"ה להשתתף עם התחתונים שיהי' חלק גבוה מעורב עם חלק הדיוט כל זמן שהיצר הרע מצוי אצלו המחשיך העולם., ממה שנאמר לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי ש"מ שחלקם נתתי מאשי הוא נתינת טעם על לא תאפה חמץ וזה לפי שהחמץ ענינו השאור שבעיסה המרמז אל היצר הרע על כן אמר לפי שחלקם נתתי להם מאשי מן חלק שלי על כן לא יהיה גם בחלקם השאור שבעיסה מאחר שחלקם לוקח מאשי מן חלק גבוה, ועל חלק גבוה כבר הזהיר בפסוק כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' פי' בעל הטורים כי כל שאור רמז ליצר הרע וכן הדבש מורה על מתיקת היצר הרע, ונראה שבעל הטורים דייק זה מדקאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תיעשה חמץ ונתן טעם לדבר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' איך נתן טעם מן הדבש אל החמץ מה ענין זה לזה אלא ודאי לפי שהכל ענין אחד, זולת שיש שני מיני יצר הרע אחד יצרא דע"ז והיינו עבירה בלא שום הנאה כמו השאור שאינו ראוי לאכילה ואין האדם נהנה באכילתו ויצרא דערלה המשיל לדבש הנראה מתוק לשעה ואכול דבש הרבה לא טוב וכן אנשי כנסת הגדולה לא בקשו רחמים כי אם על יצר הרע דע"ז ועל יצר הרע דערוה כמבואר לקמן פרשת כי תצא

מאמר (קעב) מדרש על פסוק אשריכם זורעי על כל מים

ועל שני מיני יצר הרע ארז"ל אשריכם זורעי על כל מים אשריכם ישראל בזמן שעוסקים בתורה וגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים בידו וק' הכפל בדבריו אלא שמדבר בשני מיני יצר הרע אלו יצרא דע"ז מסור בידם לגמרי אבל יצרא דערוה אינו מסיר בידם לגמרי אלא שהועילה תפילתם לחצאין שגם הם אינן מסורי' בידו אמנם גם היצר הרע דערוה אינו מסור בידם לגמרי מפני יישוב העולם רגל השור והחמור, השור המזיק בקרן שאי