שפתי דעת קפד

ובאמת שניהם כאחד טובים אם יתכוונו לשמים אז יעלו שניהם לריח ניחוח לה': פרשת צו מאמר (קסט) במדרש פלוגתא אם הקריבו בני נח שלמים ואת תורת העילה היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבוקר לשין היא העולה נראה מיותר, וברבתי בפרשה זו מסיק פלוגתא דרבי אלעזר ור' יוסי בר חנינא ר' אלעזר אימר שלמים הקריבו בני נח וכ"ש עולות רבי יוסי אומר עילות הקריבו ולא שלמים והא מסייע ליה לרבי יוסי עורי צפין זו עולה שנשחטה בצפון ולמה קורא אותה עירי שהיה ישן ונתעורר, ובואי תימן זו תודה שנשחטה בדרום ולמה קורא אותה ובואי שהוא דבר של חידוש ואף קרייה מסייע ליה לרב יוסי זאת תורת העולה היא העולה ר"ל היא העולה שכבר הקריבו בני נח וכדו אתי שלמים נא' ואת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה' אשר הקריבו לא נא' אלא יקריב מכאן ולהבא עכ"ל, וקשה איך למד מן משמעות היא העולה שר"ל היא העילה שהקריבו בני נח, וע"ק למאי נפקא מינה הגיד לנו הפסוק דבר זה דווקא בענין זה המדבר באברים ופרדים שנתעכלו כל הלילה, ונראה שבא ליישב וליתן טעם מה נשתנה עולה מן שלמים כי לקמן כתיב בסיף פרשת שלמים ביום צוותו את בני ישראל ומפסוק זה אנו למדין שהקרבנות זמנם דווקא ביום וכאן נאמר בפרשת עולה היא העולה על מוקדה כל הלילה ואגב זה יתבאר לנו הטעם של רבי יוסי למה הקריבו בני נח דווקא עולות ולא שלמים

מאמר (קע) מדרש הילקוט על וזאת תורת זבח השלמים

והוא ע''ד שמסיק בילקוט פרשה זו בפס ק וזאת תורת זבח השלמים זה"ש אשמעה עה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו אמרו אומות העולם לבלעם למה אמר הקב"ה לישראל שיביאו קרבנות ולנו לא אמר, אמר להם בלעם הקרבנות אינן שלום אלא למי שקבל התורה שהן כתובים בה צריך שיקריב קרבן אתם מתחלה פסלתם אותה ועכשיו אתם מבקשים להקריב קרבן מי שקבלה הוא מקריב שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום לכך נאמר כי ידבר שלים אל עמו ומה דיבר וזאת תורת זבח השלמים למה נאמר זבח השלמים שהוא עושה שלום בין המזבח וכהנים וישראל דמה ואימורים למזבח חזה ושוק לכהנים ועורה ובשרה לישראל ע"כ, ממדרש זה נשמע הטעם למה לא הקריבו בני נח שלמים לפי שאינן שייכים כי אם למקבלי התורה שאז נקראו ישראל בנים לה' וכבוד לבנים כשהן סמוכים על שלח אביהם אבל העבדים אינן סמוכים על שלחן אדוניהם לאכול ממה שהאדון אוכל כי מטעם זה לא שאלו האומות כי אם על השלמים לפי שנתאוו לאכול עמו ית' כביכול על שלחן אחד כישראל וזה טעם של אותו נוי דסליק ואכל פסחים בימי רבי יהודה בן בתירא כדמסיק מסכת פסחים, וכל זמן שהיצר הרע בעולם חושך בעולם מצד שהיצר הרע כל מזימותיו להחזיר העולם לתוהו ובוהו וכן מסיק ברבתי ריש פרשת מקץ על פסוק קץ שם לחושך שכל זמן שהיצר הרע בעולם חושך בעילם ואז לא יתכן לתחתונים להקריב שלמים כי אין כבודו של השי"ת להשתתף באכילת קרבן כל זמן שהיצר הרע מצוי בהם על כן לא הקריבו בני נח כי אם עולות שאין לאדם חלק בו, אבל אחר מתן תורה שהוא תבלין על היצר הרע ופסקה זוהמתו על הר סיני אז ליהודים היתה אורה זו תורה על כן הותר להקריב שלמים לישראל ול לעי"ג כי עדיין בחשיכה יתהלכו אחר שלא רצו לקבל התורה, ועל כן סמך מדרש