שפתי דעת קפב

בקרב איש ולב עמוק מאמר (קסו) ביאור ותיטב לה' משור פר מקרין מפרים וברבתי מסיק מה אדם לא הקריב מן הגזילות ומן החמסי' אף אתה כו' אם עשית כן ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס וק' למה תיטב מן פר אדם הראשון ונר' שהפסוק עצמו מפרש התירוץ ע"ז כי בגמרא מסיק שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היה לו במצחו מקרן חסר כתיב לשון קרן אחד ורמז לו לאדם במה שנזדמן לו פר בקרן א' שלכך קרבנו מקובל לפי שאדם הראשון היה קרן א' בעולם ואין שני לא והכל שלו ואז ודאי לא הקריב מן הגזל ואע"פ שקרבנו היה מקובל לפי שלא היה בו שום צד גזילה מ"מ אין להחזיק טובה לאדם הראשון על שלא גזל כלום כי הכל היה שלו אבל לדורות המקריב קרבן ונזהר בו שלא יהיה בו שום צד גזילה ביותר יש להחזיק לו טובה לכך נאמר ותיטב לה' משור פר של אדם הראשון ולמה לפי שהיה מקרן נ"ל בקרן א' המרמז גם על היות אדם הראשון קרן יחידי בעולם, ועל זה אמר דוד לה' הארץ ומלואה וגו' שלא יאמרו האומות ליסטים אתם שכבשתם ארצות ז' א ומוח אלא לה' כל הארץ ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ואחר כך עשה מופת על זה מי יעלה בהר ה' להביא עולות בהר ה' נקי כפים מן הגזל ובר לבב שאינו חומד וזה מופת שישראל ישא ברכה מאת ה' ר"ל מאת ה' קבלו ברכת הארץ ולא בדרך לסטיות: והקדים נקי כפים לבר לב על דרך שמסיק בילקוט פ' צו וזה לשונו מאמר (קסז) מדרש הילקוט על פסוק זאת תורת העולה סמוך לפר' של מעלה ומה כתיב למעלה מן הענין והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה ואחר כך זאת תורת העולה אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם למה כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה כשתנקה ידך מן הגזל אמר דוד מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב, ומתחילת הקרבנות אתה למד אדם כי יקריב אמר הב"ה כשאת' מקריב לפני תהא כאדם הראשון שלא היה גוזל מאחרים שהיה יחידי בעולם עכ"ל, והלשון מגומגם במדרש זה וצריך ביאור, וזה ביאורו, כי בכל חטא קדם ההרהור במחשבה אל החטא כמו שנאמר החושבים רע על משכבותם לאור הבוקר יעשוהו ועל כן כל חטא צריך לחטאת ועולה חטאת להסיר חטא המעשה ועולה להסיר חטא ההרהור כמה שאמר והעולה על רוחכם והמעשה קשה מן ההרהור על כן בכל מקום חטאת קודמת לעולה כי מתחילה מסירין החטא עצמו הקשה ואחר כך גם ההרהור חוץ מבעבודה זרה שעולה קודמת לחטאת כי בעבודה זרה עיקר החטא במחשבה שנאמר למען תפוש את בית ישראל בלבם כי הדבר התלוי באמונה עיקרה בלב, על כן הביא לו לראיה מן קדימה ואיחור של סמיכות הפרשיות ואמר מה כתיב למענה מן הענין והשיב את הגזילה לתקן חטא המעשה ואח"כ זאת תורת העולה לתקן גם חטא ההרהור אשר חטא כי קודם שגזל היה הלב חומד כדרך ביטול החמץ שבתחילה מסירין הדבר הגם ואחר כך מחטטין בחורין ובסדקין להגעילו מפליטת דבר הנבלע בפנים כי מי פתי יסור הנה לעשות ככל אשר אנחנו עושים מפשפשין במעשים בעניינים דקים אשר אין בהם כל כך מעלה ומוריד ומניחים דברים גסים כי נגלה עון יעקב בחטאים גדולים ועצומים והם כאבני המכשולות הגדולים המונחים בכל רחובות קריה בקנאה ושנאה ולשון הרע אונאת ממון ודברים וביטול תורה ולימוד שלא לשמה וחנופה ואימוץ הלב בצדקה ורדיפת הכבוד והתאוה וגסות הרוח וביטול תפילה, ושבועת שוא ותפל ושקר נראין בעליל בעינינו ויותר מהמה הצבועים והחנופים המסמאים ומעוורים עיני העדה כל אבני מכשולות אלו ונוסף עליהם כהנה וכהנה הן קצרה אורך היריעה האחת מלהעלות עליה כל הפרטים אשר אנחנו צריכין לפקח עליהם ואין דורש ואין