שפתי דעת קעה

להם לישראל כך אמר הקב"ה פקד פקדתי אמרו לו משה עדיין פקידה מה כחי כי איחל ומה קיצי כי אאריך נפשי אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש כיון שאמר החודש הזה אתה נגאלים אמרין הוא סימן טב ועץ חיים תאוה באה עכ"ל, נראה שדעת בעל מדרש זה לפרש הכפל של פקד פקדתי עם פסוק החודש כזה לכם, והתירוץ הוא שיש לחודש זה ב' מיני ראשית אחד מצד הניסים שנעשו בו עבור גאולת הגופות מן השעבוד ושני מצד הקמת המשכן שהוא גאולת הנפשות מן העונות לכך נאמר ב' פעמים לשון ראשית א' ראש חדשים ב' ראשון הוא לכם והיינו ב' פקידות כי בחודש זה ע"י הקמת המשכן יקום עדות ביעקב שנמחל להם עון העגל, וכן בפסוק מה כחי כי איחל אם בשרי נחוש מדבר בשתיהם כי בשרי אמר על השעבוד המכחיש הבשר, ומה כחי כי איחל אמר על חולשת הנשמה שהיה להם מן העון כי גם במצרים היו רעים וחטאים על כן אמרו הא סימן טב כי חודש ניסן מסוגל לכל זה כי הוא חודש ממוצע לא חמה ולא צנה ומוכן לגאולת הגופות וכן גאולת הנפשות הלוי במיצוע כי בכל הדרכים צריך האדם להשליך הקצות ולילך בדרך ממוצע, ואולי כבר היה מסורת בידם מן יעקב שבחודש זה יוקם המשכן שהיה יעקב מצוה להם להכין כל צרכי המשכן כדאיתא במדרש הרבתי וממילא גילה להם גם זמן הקמתו על כן אמרו הא סימן טב כי המקדש הוא אמצע העולם לא אמצע במקום ממש כי יש מכחישין זה אלא שהוא מרכז של כל הקצות כי ממנו שותין כל הקצות שבכל העולם ובו נולד יצחק אמצע שבאבות, כדמסיק ברבתי פר' זו שהיו מליזים אחרי משה שלא שרתה שכינה במשכן והקב"ה נתכוין להעמיד המשכן בחודש שנולד בו יצחק אבינו, ונראה שהטעם הוא לפי שעל ידי מעשה העקידה הבטיחוהו להשרות שכינתו על זרעו שנאמר ויקרא שם המקום ההוא ה' יראה וגומר והיינו במקום שמקריבין בו קרבנות לפניו ית' שנאמר בהר ה' יראה, וכמ"ש על יום שמיני זה כי היום ה' נראה אליכם על כן אמרו הא סימן טב כי בחודש זה ודאי יעורר זכותו של יצחק שנקרא בשם יצחק על שם השמחה שנאמר ויצחק תרגומו וחדי וכן דרשו רז"ל וביום שמחת לבו זה חינוך בית המקדש על כן עיכב הקב"ה שמחת חינוך המשכן עד חודש ניסן שבו נולד יצחק שגרם שמחה זו וכן משמע מן הילקוט דמלכים סי' קפ"ד וז"ל והקב"ה חשב לעכב שמחת המשכן עד חודש שנולד בו יצחק שנאמר לושי ועשי עגות כו' מדנקט לשון שמחה ש"מ שמטעם זה עיכב הקב"ה חינוך המשכן כדי לערב שמחה בשמחה ומטעם זה עיכב גם הגאולה עד חדש ניסן כי ידוע שיצחק יכנס לעתיד בעובי הקורה עבור ישראל יותר מן סבא ודרדקי כו' על כן היתה הגאולה בחידש שנולד בו יצחק כאמור, ולכך נאמר בפרשת החודש ויקחו להם איש שה לבית אבות, שה רמז לזכותו של יצחק שנאמר בו אלהים יראה לו השה לעולה בני, והיינו שה לבית אבות לעורר זכות אבות והיינו יצחק, שה לבית לעורר בחודש זה זכות הקמת המשכן דהיינו בית אלהים אשר בו מקריבין שה לעולה ונקט דווקא שה שבו נמשלו ישראל שנאמר שה פזורה ישראל והטעם שנמשלו דווקא לשה כי השה כולל שלשתן כי מעשה העקידה שנאמר בו אלהים יראה לו השה לעולה בני שייך לייחס אל אברהם ואל יצחק כי כשם שיצחק היה לו להיות הנקרב כך אברהם היה ראוי להיות המקריב, וכן אצל יעקב כתיב והכשבים הפריד יעקב, על כן נקט שה לבית אבות וכלל בו כל השלשה אבות ומכל מקום יצחק העיקר כי הוא עצמו היה לו להיות השה הנקרב על כן קרבן פסח מן השה לעורר זכות יצחק שנולד בחודש זה ושה לבית לעורר זכות הקמת המשכן כי כבר צוה להם יעקב על אודות המשכן שהרי לכך נטע ארזים, ויש לומר שה לבית אבות זכות אברהם יצחק ויעקב שה לבית זכות האמהות ונשים צדקניות שנקראו בית כמאמר רבותינו ז"ל בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים כו' ונקראות בית כי המשכן נקרא על