שפתי דעת קעב

תורמי הלשכה, ומה שהזכיר בירושלמי שניהם וברבתי לא הזכיר כי אם שמא יעשיר לחוד טעמו של דבר כי הירושלמי אינו מדבר במשה רבינו אלא מדבר מכל מי שנכנס לתרום ולפעמים יעשיר ולפעמים יעני על כן הזכיר שניהם, אבל הרבתי מדבר במשה שהעשיר ורצה להקשות על משה למה היה גזבר לעצמו על כן לא הוצרך להקדים לקושיא זו כי אם מה ששנו רבותינו כו' שמא יעשיר כו' לפי שזה לבד מחייב הקושיא על משה כי יש לו לתורם לחוש שמא יעשיר כו' ומשה היה עשיר מפסילתן של לוחות ואיך לא היה חושש שמא יאמרו מתרומת הלשכה העשיר ואם כן למה היה גזבר לעצמו עד שמתרץ רב יוחנן ואמר לשני בקרים הביאו והותר, על זה סמך שלא יחשדוהו כי עיניהם הרואות ששלח יי' את הברכה במעשה ידיו

מאמר (קנה) במדרש למה עשה חשבון עמהם והקב"ה מאמינו

וברבתי מסיק וז"ל ולמה עשה חשבון עמהם הקב"ה מאמינו שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא ולמה אמר להם בואו ונעסוק במשכן ונחשוב לפניכם אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו שנאמר והביטו אחרי משה ומה היו אומרים ר' יוחנן אמר אשרי יולדתו של זה ומה הוא רואה בו כל ימיו הקב"ה מדבר עמו כל ימיו הוא מושלם להקב"ה זהו והביטו אחרי משה רבי חמא אמר היו אומרים חמי קדל דבריה דעמרם וחבירו אומר לו אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר כששמע משה כך אמר חייכם כשיגמר המשכן אתן לכם חשבון, נראה ששניהם מפרשים פסוק והביטו אחרי משה עד בואו האהלה וקשה וכי אחר שבא אל האהל לא היו מדברים ממנו אלא כך פירושו שהיו מספרים לשון הרע לאמר שהוא אוכל ושותה משל יהודים בלא מלאכת המשכן אלא היו סוברים שכל אשר יש לו הוא משלהם, עד בואם האהלה ר"ל עד שראו הנהגתו באהל מועד משכן העדות כי המשכן היה מעיד עליו כי בכל ביתי נאמן הוא מאחר שבנדבת המשכן ראו שנעשה נס על ידו כי המעט אשר הובא לשני בקרים יפרוץ לרוב ויי' עמו זה מופת כי נאמן הוא מאחר שנעשו ניסים על ידו ואילו היה מעכב לעצמו לא היה הקב"ה עושה נס למלאות מה שהוא לוקח לעצמו מן הנדבה, ובזה מבוארין דברי ר' חמא לפי שהיו אומרים חמי קדל ראו ערפו וצוארו איך הוא שמן ובעל בשר ומהיכן הוא לוקח כי אם משלנו וחבירו משיבו אדם ששלט על מלאכת המשכן ר"ל שלטון זה היינו שנעשה נס בנדבה אשר ניתנה על ידו ובזה שלט על הטבע במעשה המשכן ונעשה נס על ידו אין אתה מבקש שיהא עשיר ר"ל כשם שעשה לו הקב"ה נס ושלח את הברכה בכל נדבת המשכן על ידו כך מסתמא שלח ה' את הברכה גם באסמיו ומאוצר של מעלה הוא עשיר ודייק ר' חמא זה שחבירו משיבו מן פסוק עד באו האהלה ולא עד בכלל כי הנקיון שלו שבמעשה האהל סתם פה דוברי על צדיק עתק וחבירו משיבו היינו לשבח לסתור דיבת המדברים וגם לפי פשוטו יתכן לפרש עד באו האהלה ר"ל כל הימים הביטו אחרי משה לחשדו בדברי ממון עד באו למעשה אהל מועד שנתן חשבון על כל מה שבא לידו ואז ראו כי נאמן הוא וכי חשדוהו אשר לא כדת גם מכאן דייק ר' חמא חשדוהו בעסק ממון ואמרו חמי קדל כו' שאילו חשדוהו באיזו חשד אחר א"כ מה ענין עד בואו האהלה לכאן כי אין לפרשו כפשוטו ממס דא"כ וכי אחרי שבא משה אל אהל שלו לא דברו ממנו, אלא ודאי עד בואו האהלה רמז לאהל מועד של משכן ואיך פסקו מלדבר כשראו ענין המשכן בשלמא אם חשדוהו עסקו ממון ואמרו חמי קדל אוכל הוא משל יהודים אתי שפיר שכל הימים ספרו ממנו עד בואו אל מעשה דאהל מועד שהיה מנקה את עצמו ונתן חשבון או הגם שנעשה על ידו העיד על כשרותו כו מטעם זה קראו כאן משכן העדות עדות למשה