שפתי דעת יז

זה"ש פן תמותון לשון מסופק שקאי על הנגיעה, מיד דחף אותה על העץ לאמר כשם שאין מיתה בנגיעה כו' אע"פ שגם היא אמרה שאין בנגיעה ודאי מיתה היה לה לפחות ליפול באיזו חולי כי כן דרך הסמים הממיתים לאוכליהם לאלתר ואם גם הנגיעה בהם מסוכנת אע"פ שאין הנגיעה ממיתה לאלתר מ"מ הנוגע בדבר מסוכן שיש לו ארס גדול ומסוכן יפול בחולי, והדבר בספק אם לא ימות מאותו חולי וכשדחפה על האילן הוכיח לפי דבריה שאין שום מיחוש ואם כן אין ממש גם בלשון תמות שהרי לא חלי ולא מרגיש כל הנוגע בו, ולמה צוה לכם כי יודע ה' כי ביום אכלכם וגו', ועל זה נאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו' אחר שהוכיח הנחש שכפל מות תמות אינו קאי על הנגיעה והאכילה שהרי כבר נגעה בו ולא הוזקה כלום, אם כן עשתה הוכחה מן כל פרי עץ היונקים מן עץ הדעת והם טובים למאכל אם כן ק"ו שעץ הדעת עצמו טוב למאכל כי הבינה מן דברי הנחש שכל עצי הגן יש להם יניקה מן עץ הדעת ואם כולם טובים למאכל ק"ו שעץ הדעת עצמו טוב למאכל כי מן הענפים יקח ראיה על השורש כי גם בתחלת דבריו של נחש עשה הקדמה זו כדי להטעותה בסוף ליקח ראיה מן אכילת כל עצי הגן על אכילת עץ הדעת כי טוב הוא

מאמר (ח) באור פתויי היצר הרע והסתותיו של הנחש

ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל, ידוע שהיצר הרע מושך כח מן נחש הקדמוני ויש לכל אדם ב' מיני יצר הרע כמ"ש א' יצרא דע"ז ב' יצרא דתאות, כי היצר הרע דתאוה זהו דבר טבעי אצל כל אדם ובו ישתתף אל שאר בהמות וחיתו ארץ אשר כל היום מתאוים תאות רבות בפנים שונות וזה דוקא בדבר שיש לו לאדם הנאה ממנו כאכילה ושתיה ומשגל ודוגמתם אבל בחטא שאין לו לאדם הנאה בו כמו ע"ז ושאר עבירות שאין החומר נהנה מהם אין היצר הרע דהיינו כח התאוה שבו מתאוה להם אבל היצר הרע המושך כחו מן הנחש הקדמוני מסית לאדם אף בדברים שאין החומר נהנה מהם כמו לך עבוד ע"ז וכיוצא בה, וכן כשבקשו אנשי כנסת הגדולה דלימסר יצרא בידיהו לא נמסר בידם כי אם יצרא דע"ז אבל לא יצרא דעבירה מפני ישוב העולם ואע"פ ששם מסיק שיצרא דעבירה היינו דעריות מ"מ כל התאות בכלל כי לכולם יש צורך מפני ישוב העולם ולפיכך ארז"ל אשריכם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובנ"ח יצרם מסור בידם ואין הם מסורין בידו שנאמר אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור קשין אהדדי כי מתחלה אמר יצרם מסור בידם ואח"כ אמר ולא הם מסורין בידו פשיטא מאי קמ"ל שאם הוא מסור בידם איך יהיו הם מסורין בידו אלא לצדדין קתני כי יצרא דע"ז מסור בידם לגמרי כי אין בו צורך כלל, אבל יצרא דתאות הגוף אמר עליו דרך פשרה ולא הם מסורין בידו אבל גם הוא אינו מסור בידם מכל וכל לבטל מציאות התאות מפני ישובו של עולם זה"ש משלחי רגל השור זה יצרא דע"ז שכוונתו להזיק בחטא של ע"ז שאין בו הנאה כשור המזיק בקרן שאין הנאה להזיקו כי על כן הביא אדם הראשון לכפרה שור פר מקרין מפריס כמו שיתבאר בסמוך, והחמור זה יצרא דתאות התלוין בחומר האדם כאמור, ומ"מ זה היצר הרע המושך כחו מן הנחש הקדמוני אינו מתחיל כי אם מן הצד דהיינו שאינו מתחיל להסית את האדם מיד לע"ז כי בלי ספק לא יאבה ולא ישמע אליו, אלא מתחיל להסיתו בעקב דהיינו בתאות, שגם כפי הטבע החומר מתאוה אליו ומשם יעתיקו מעבירה לעבירה עד שיאמר לו לך עבוד אלהים אחרים וכן ארז"ל כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז וקשה