שפתי דעת קסה

עשה ובשבת יש עשה ולא תעשה שיש בו סקילה, ויתכן לפרש לפי שבמעשה המשכן היו כמה דברים שנעשו מאליהן כמו המנורה שפירש"י שנעשית מאליה וכן הוקם המשכן מאליו וכ"ש לאומרים שכל מעשה המשכן נעשו מאליהן כי המתעסקים בהן נראים כעושין ואינן עושין סד"א שאין זה קרוי מלאכה ומותר לעשותה בשבת קמ"ל ששת ימים תיעשה מלאכה ול' תיעשה מורה שמדבר במלאכה שנעשית מאליה והיינו מלאכת המשכן ואפילו ממלאכה זו תשבות, וא"ת אם אינה נעשית על ידי כי אם ע"י הקב"ה למה לא אתעסק בה, על זה אמר שבת שבתון לד' כשם שלכם יום זה שבתון כך גם להקב"ה יום זה שבתון כדאיתא ברבתי פרק י"א שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא אם אלהיכם שובת בשבת למה מוריד גשמים ומצמיח עשבים ותירץ לו לפי שכל העולם שלו מותר לו לטלטל בשלו ככל יחיד שמותר לו לטלטל בחצירו, ואכתי קשה תינח טלטול מרשות לרשות, שאר מלאכות גמורות מאי איכא למימר, אלא ודאי שהקב"ה שובת מכל מלאכות גמורות ולא נוהג היתר כ"א בטלטול מרשות לרשות כי מה שמוריד גשמים אינו מלאכה כ"א מה שמוציא הגשמים מרשות של מעלה לרשות של מטה וכן להיפך עשבים מוציא מרשות של מטה מתחת לארץ אל אויר העולם, אבל מכל שאר מלאכות שבתון גם לד' ואם תעסוק במשכן אפילו בדברים הנעשים מאליהם סוף סוף תגרום אל הש"י שיעשה מלאכה בשבת ומה שהקדים כאן שבת למשכן ובפ' כי תשא הקדים משכן לשבת לומר לך שאין משכן דוחה שבת, היינו בכל שאר מלאכות אין משכן דוחה שבת כי המוקדם נדחה מפני המאוחר וכאן הקדים השבת למשכן לומר לך שיש צד אחד שהמשכן דוחה שבת והיינו מלאכת הבערה לצורך הקרבנות לכך סמך לכאן לא תבערו אש בכל מושבותיכם, אבל אתה מבעיר במקדש ובא לומר אע"פ שבקרבנות הותרה הבערה במשכן סד"א שמתוך שהותרה הותרה גם לבישול סממנים לצורך המשכן קמ"ל, ויש מקום אתי לפרש סמיכות משכן לשבת לפי ששניהם מכפרים על ע"ז כי כמו שמעשה המשכן הי' כולו לכפרה על עון עגל כמו שאמרו במדרש ויקהל משה תבא קהלת משה ותכפר על ויקהלו על אהרן תבא אלה הדברים ותכפר על אלה אלהיך ישראל תבא זהב התנופה ותכפר על זהב העגל, כך השבת מכפר על ע"ז כמו שלמדו מן פסוק אשרי אנוש יעשה זאת אפילו עע"ז כדור אנוש מ"מ שומר שבת מחללו מחל לו כי המאמין בחידוש העולם מסתמא הוא כופר בע"ז, כי החידוש עדות על מחדשו זה"ש תבא אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים וגו' ותכפר על אלה אלהיך כי השבת מכפר על ע"ז כמו שעשה המשכן שהיה כפרה על מעשה העגל מאמר (קמח) ארז"ל עם המן ירדו אבניו שהם והנשיאים הביאו כו'

ובזה ראיתי ליישב מה שנאמר והנשיאים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המלואים לאפוד ולחושן ואת הבושם ואת השמן למאור וארז"ל שהמן שהי' יורד לישראל ירדו עמו אבני השהם ודרשו הנשיאים לכון עננים במסכת יומא שנ' נשיאים ורוח וגשם אין, קשה למה פרט שהנשיאים הביאו לאפוד ולחשן וכי עדיין לא ידענו שהם שייכין לאפוד ולחשן, וע"ק למה דוקא הנשיאים הביאום ולמדרש זה הכל קאי על הנשיאים הבושם ושמן למאור כאילו היה בכולם נפקותא א אל העננים, ולהנאתינו שהיה הכל כפרה על העגל אתי שפיר, ע"ד שארז"ל כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד ע"ז כתיב הכא פן יהיה עם לבבך דבר בליעל לאמר קרבה שנת השבע וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל וידיחו את יושבי עירם מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז, ואין הפירוש ששני עבירות אלי שוין שהרי ודאי המודה בע"ז ככופר בכל התורה אלא לומר לך שיש עונש אחד שוה בשניהם כי כמו שנאמר בעונש ע"ז ועבדתם אלהים אחרים וגומ' ועצר את השמים ולא יהיה מטר כך נאמר גם בעונש המעלים עינו מן הצדקה שנ' נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר וכשאין מטר אז אין לבריות כי אם ירידה ולא עליה כי נכסיהם מתמוטטין על כן