שפתי דעת קסד

כך פירושו לפי שנאמר ה' ה' חנון קודם שיחטא וחנון לאחר שיחטא וישוב וקשה קודם שיחטא הרי הוא זוכה גם במדת הדין אם כן למה צריך למדת הרחמים, אלא ודאי שאפילו קודם שיחטא מכל מקום צריך האדם לחנינה שמשמעות' מתנת חנם כפירוש רש"י על ואתחנן שאין הצדיקים מבקשים כי אם מתנות חנם כי לעולם אין לאדם שום חוב על הקב"ה ובכל המצות שהוא מקיים אין בהם די השיב ככל תגמולוהי אשר כבר גמלו מיום הולדו כי גבר עלינו חסדו מבריאת עולם שנאמר עולם חסד יבנה, ואם כן קודם שיחטא אף אם תמצא לומר שאינו צריך מדת הרחמים לכפרת עון מכל מקום צריך מדת הרחמים שיתן ויחזיר ויתן לו שפע שבע רצון כי כל מה שנותן נקרא מתנת חנם על כן אמר למשה וקראתי בשם ה' לפניך ושם נאמר ה' ה' אחד קודם שיחטא ואחד לאחר שיחטא וישוב זהו שנאמר וחנותי במתנות חנם את אשר אחון היינו מי שצריך לחנינה והוא קודם שיחטא, ורחמתי ברחמים גמורים לסלוח גם אחר שיחטא, ובמסכת ראש השנה אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה למשה סדר י"ג מדות ואמר כל זמן שיהיו עושין לפני כסדר הזה כו', וקשה מנלן שנתעטף כשליח צבור, ונראה שדקדק מדכתיב ה' ה' ב' פעמים למה הזכיר השם ב' פעמים כי היה לו לומר בפירוש ה' קודם שיחטא ואחר שיחטא וישוב ולמה הזכיר ב' פעמים השם המיוחד אלא לפי שכמו שהקב"ה הראה לנו חיבתו על ידי התפילין חטיבה מול חטיבה שכנגד מה שאנו כותבין בתפילין שלנו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כך כתב הוא יתברך בתפילין שלו ומי כעמך ישראל גוי אחד, וזהו טעם ששם של ארבע מדות הרחמים כי נכללו בו שני פעמים אחד היינו ב' פעמים י"ג ומאחר שצירף הקב"ה תוך שמו הגדול אחדות שלו יתברך ואחדות שלנו אם כן יעשה הקב"ה למען שמו יתברך כמ"ש ומה תעשה לשמך הגדול וכן הוא אומר ואתם תלוקטו לאחד אחד רצה לומר לאחד אל אחדותו יתברך תלוקטו כי אתם גוי אחד, וכן נתעטף הקב"ה בטלית שיש בו ד' ציציות ובכל כנף ח' חוטין ה' קשרים כמספר אחד, נמצא ב' ציצית שלפניו ב' פעמים אחד היינו ה' קודם שיחטא כי אז הם לפניו יתברך בחיבה ובאהבה גמורה, ב' ציצית של טלית מאחוריו היינו ה' לאחר שיחטא וישוב כי אחר החטא הם נתונים לאחוריו של השם יתברך ומכל מקום אין אהבתו זזה מהם כמאמר רז"ל בין כך ובין כך קרוין לך בנים כו' כי ב"ן עולה למספר ב' פעמים שם של ארבע דהיינו לפניו ולאחוריו כאמור ובמסכת ברכות אמרו כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך לפיכך כשרצה משה לעמוד על שכרן של צדיקים גמורים קודם שיחטאו ושכר של בעלי תשובה אחר שיחטאו השיב לו ה' וראית אחורי ופני לא יראו וכבר אמרנו שפנים ואחור נאמר על צדיקים ובעלי תשובה כי אלו נרמזו בשני ציצית שלפניו ואלו נרמזו בשני ציצית שלאחריו, ומה שנאמר יעשו לפני כסדר הזה ק' יאמרו לפני הל"ל אלא רצה לומר ממני יראו וכן יעשו להיות ארך אפים וירחם זה על זה כי כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וראיה למה שאמרנו מן פסוק כי חלק ה' עמו ר"ל חלק מן ה' הוא עמו דהיינו מספר אחד לאחד וזה עיקר הבטחתינו שאינה חוזרת ריקם כי לעולם יעשה ה' עמנו חסד בעבור שמו הגדול שגם אנחנו כלולים בו

פרשת ויקהל שא מאמר (קמז) הקדים שבת למשכן כו'

אל משה וגו' פירש רפ"י הקדים שבת למשכן לומר לך שאין מלאכת המשכן דוחה שבת וקשה מהיכא תיתי שידחה שהרי מלאכת המשכן אין בו כי אם