שפתי דעת קסג

מלאכי חבלה מקטרגים, וכשעשו העגל קנו להם קטיגורים כי כל אחד הוליד מלאך מחבל ומשחית והם ירדו ופרקו מהם אותן הכתרים אז בעל כרחם ירדו עמהם גם אותן מלאכים טובים סניגורים וסייעו בפריקה כי מלאך טוב יענה אמן בעל כרחו ונעשו גם המה מחבלים כרמים וסייעו בעל כרחם אל הפריקה, ויתכן עוד לפרש לפי שמסיק וכולם זכה משה ונטלם שנאמר ומשה יקח את האהל על כן באו ק"ך רבוא כי אותן ששים רבוא סניגורין סייעו ג"כ אל הפריקה כדי להטיב למשה שיבא משה ויטול את הראוי לו והיינו רעה לישראל שהביאה לידי טובה למשה כי הוא זכה אל האור ההוא כי האהל היינו מלשון בהילו נרו עלי ראשי וזהו קירון אור פניו של משה כי מעין זה היו כתרי הוד אלו, ורש"י פירש שזכה משה לקירון אור פניו מן ושכתי את כפי בפסוק ויהי ברדת משה מן ההר, ונראה זהו שיסד הפייטן ביוצר של שבת שלפני שבועות כ"ף כפיו יספוק אל בשמרו אום מאמות בשלש מאות ועשרה עולמות ואחר כך מסיק קו'''ף, קרן עור פודך וכו' הנך רואה שכ"ף וקו"ף ענין אחד להם כי כ"ף במילואו עולה למספר מאה ושניהם מרמזין על קירון עור פני משה והוא מעין העולם הבא כי שם צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם ונהנין מזיו השכינה כדמסיק בגמרא ועתיד הקב"ה. להחזירם לישראל שנאמר שמחת עולם על ראשם שמחת דמעולם תחזיר על ראשם לכך אמרו ועטרותיהם בראשם ועטרות לא אמרו אלא ועטרותיהם רצה לומר אותן העטרות שהיו להם כבר כשאמרו נעשה ונשמע יוחזרו להם ורמז לזה בשני מקומות אלו בכ"ף ובקו"ף בכ"ף אמר כפיו יספוק אל כו' בנחלת י"ש עולמות מה ענין סיפוק כ"ף לכאן אלא כשם שזכה משה לזה מן ושכתי כפי עליך כך כשיזכו ישראל לזיו הוד זה בנחלת י"ש עולמות יזכו מצד כפיו של השם יתברך, ושקוף אמר קרן עור פודך כו' מה ענין קרון פנים אל הקיף אלא לפי שאדם הראשון היה יציר כפיו של הקב"ה כי הכל נברא במאמר ואדם בידים שנאמר ותשת עלי כפכה ואמרו רז"ל תפוח עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה קלסתר פניו לא כל שכן וזכה לזה גם כן מן הכף שהיה יציר כפיו של השם יתברך וכאשר חטא נתמעטה קומתו והועמד על מאה אמות כדי שיהא בו קצת רושם שהיה יציר כפיו של השם יתברך כי כף היינו ק' ולמדוזה מן פסוק ותשת עני כפכה, וכן משה זכה גם כן לקירון אור פניו מן הכף כי שם מקורו גם לאדם הראשון זהו שנאמר עלית למרום שנית שבי לקחת מתנות באדם רצה לומר אותן מתנות שנתן ה' לאדם היינו קירון עור פנים זכית אתה ולקחת לך למנה כמו שנאמר ומשה יקח את האהל, ואף סוררים ישראל שעשו העגל שנאמר סרו מהר מן הדרך אף על פי שקרני הוד אילו ניטלו מהם מכל מקום נמחל להם העין על ידי המשכן שעשו וגרמו לשכינה שתשרה ביניכם זהו שנאמר לשכון יה אלהים נקט שם יה כנגד ט"ו דברים המנויין בפרשת תרומה כי שם נאמר ושכנתי בתוכם ברוך ה' יום וגו' כמספר הברכות שחייב האדם לברך בכל יום דהיינו מאה ברכות כאותו מספר ק' יעמוס לנו האל ישועתינו סלה עונם הבא הנצחי כי לעתיד יהיו כל ישראל זוכין למה שזכה אליו משה כמו שאמר ועתיד הקב"ה להחזירן מאמר (קמו) פי' על ה' ה' כי' קודש שוחט כו' ואמרו רז"ל שנתעטף כש''צ והראה ה' למשה ענין קירון עור פניו כי הוא מעין שכר העולם הבא לפי שבקש משה לידע מתן שכרן של צדיקים ושל בעלי תשובה והשיב לו הקב"ה אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם פירש רש"י את שאחפוץ לרחם עתים אענה ועתים לא אענה ובשעת מעשה חזר בו והבטיח שאינן חוזרות ריקם ופירושו דחוק כי לא בן אדם הוא להנחם, אלא