שפתי דעת קסב

ועוד שאין השמדה אלא כילוי בנים והיינו דמו ודם זרעיותיו, לפיכך כשזכר משה זכות אבות ואמר זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב הלכו לכם קצף והשמד והשחת כי אמר אם לאש בעון ג"ע כדין בת כהן שזינתה שדינה בשרפה כך במתן תורה היה דין כהונה לכל ישראל שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש היינו קדושת גדר ערוה היה לכולם בשוה אילו לא חטאו כי לא היו צריכין גם למשכן ולכהנים נבחרים מכללם אלא כל ישראל היו להם קדושת הכהונה והיו כלם ראוין לעבודה, זכור לאברהם שסבל שריפה באור כשדים שיהיה להם כפרה על ג"ע, ועוד שהוא קלקול ברותחין וראוי להיות נדון ברותחין באש כדור המבול זכור לאברהם, כמו שבארנו, ואם להריגה כנגד שפיכות דמים שהרגו את חור זכור ליצחק שפשט צווארו לחרב, ואם לגלות כנגד קול ענות של לשון הרע המחייב לישראל גלות שנאמר גלתה יהודה מעוני רצה לומר מן קול ענות וכמ"ש אכן נודע הדבר שיש בהם דלטורין על כן הם גולין לבין האומות זכור ליעקב שסבל גלות ועל זה הלכו להם קצף והשמד והשחת, נשארו אף וחמה כי אף כנגד עבודה זרה שעשו נגד הקב"ה, וחימה כנגד מה שעשו למשה, אמר משה להקב"ה בידך לוותר על כבודך ולמחול חלק שלך מה שעשו לך ובידי לוותר חלק שלי ולמחול מה שעשו לי לפיכך קומה ה' באפך רצה לומר אף שלך לכך אמר בנוכח באפך ואני אוותר על חמה שבעבורי שכן נאמר לולי משה בחירו וגו' להשיב חמתו חמת ה' לא נאמר אלא חמתו היינו חמת של משה ר"ל שנולד בעבורו, אמר ליה הקב"ה לך רד ירידה הוא לך למחול על כבודך כי שיחת עמך כי אתה מסרת נפשך עליהם והם עמך ובעטו בך אמר משה אינן אלא עמך ואינן נקראין על שמי עדיין וכך האמת שהרי לא נקראו על שמו של משה כי אם אחר שאמר ואם אי מחני נא מספרך לכך מסיק במדרש שהודה ה' לדברי משה שנאמר וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו מאמר (קמה) כשאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ס' רבוא מלאכים כו'

וסמך לדברינו שעל ידי החטא הולידו מלאכים אכזרים אלו ממה שמסיק במסכת שבת כשאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ס' רבוא מלאכי שרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכשחטאו בעגל ירדו ק"ך רבוא מלאכי חבלה ופרקום שנא' ויתנצלו בני ישראל עדים מהר חורב והקשו שם התוספות והלא מדה טובה מרובה ממדת פורענות ותירצו שם, ולי נראה שכך פירושו ע"ד מאמר רז"ל העושה מצוה אחת קנה לו סניגור והעושה עבירה אחת קונה לו קטיגור ודקדקו המפרשים מן לשון קונה שלעולם נולד ממנו מלאך אם טוב ואם רע וידוע שכל מלאך עונה אמן על דברי חבירו בעל כרחו שכן אמרו רז"ל שבזמן שהאדם בא מן בית הכנסת לביתו בע"ש ומצא שלחנו ערוך ונר דלוק מלאך טוב אומר יהי רצון שיהיה כן לשבת הבאה ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ונראה לי סמך מן פסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם מהו הכפל הנזכר כאן אלא רצה לומר ושמרו בני ישראל את השבת בזכות שמירת שבת זה יזכו לעשות השבת לדורי דורות ר"ל יהי כן לשבת הבאה וכן לדורות כי מטעם זה נא' אצל לחם הפנים ביום השבת ביום השבת יערכנו אלא רמז לכל אדם שאם ביום השבת יערכנו לשלחנו כראוי יזכה גם נשבת הבאה שביום השבת הבאה גם כן יערכנו, על כן הזכירו בגמרא שלחן ערוך ונר דלוק כי כן סמכם הפסוק בפרשת אמור פרשת המנורה לעריכת השלחן וכן נסמכו בפרשת תרומה פרשה שלחן ומנורה ומשכן דהיינו מטתו שלשלמה, לפיכך כשאמרו ישראל נעשה ונשמע הוליד כל אחד מלאך טוב וקנה לו סניגור אחד והיו כאן ששים רבוא מלאכים והן קשרו לכל א' שני כתרים כי לא היו נולדים עדיין ס' רבוא