עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי דעת

שפתי דעת קנו

Siftei Daat 156 · שפתי דעת · free full Hebrew text

Open in the reader →

בכך כי מכל מקום יש לחוש שיראו מהם על ידי תפילין של ראש שנאמר וראו כל העמים כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך רצה לומר יראו מגשת אליהם מצד תפילין שבראשם על כן חשב לבטל מהם מצות תפילין על ידי אבל גדול שיגיע להם ואבל אסור בתפילין לפיכך כאשר היתה הרווחה נאמר ויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וזהו שאמר כי נפל פחד היהודים עליהם

מאמר (קלח) בגמרא מהיכן קורין את המגילה כו'

ובמסכת מגילה מסיק מהיכן קורין את המגילה רבי מאיר אומר כולה רבי יהודא אומר מאיש יהודי רבי יוסי אומר מן אחר הדברים האלה רבי שמעון אומר מן בלילה ההוא נדדה ומסיק וכולן דרשו מקרא ותכתוב אסתר את כל תוקף חד אמר תקפו של אחשורוש חד אמר תקפו של מרדכי חד אמר תקפו של המן וחד אמר תקפו של נס, וק' במאי פליגי מאמר (קלט) ארז"ל המן מן התורה מנין כו'

ונראה לפרש על דרך שמסיק במסכת חולין המן מן התורה מנין שנ' המן העץ וגו' מרדכי מן התורה מנין שנ' ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מרי דכיא אסתר מן התורה מנין שנ' ואנכי הסתיר אסתיר, ויש להתבונן בלשון מנין שהוא לשון קושיא כאילו הוא מילתא דפסיקא שיש להם רמז מן התורה דאם לא כן היה לו לומר יש סמך לכולן מן התורה ומדקאמר בכולן לשון מנין שמע מינה שסובר שממקום אחר פשוט הדבר שיש להם סמך מן התורה., ונראה שמדרש זה קשה לו מה שמסיק שם בגמרא אסתר שלחה לחכמים קבעוני בכתובים השיבו לה שנאמר הלא כתבתי לך שלישים משמע אבל לא רבעים עד שמצאו להם סמך מן התורה כתוב זאת זכרון בספר כו' ובעל מדרש זה סובר שאין ראיה מן כתוב זאת זכרון בספר ואין משם שום ראיה אפילו אסמכתא ליכא על כן קשה לו מה ראו חכמים על ככה ליתן רכות לכתוב המגילה הלא כבר נאמר שלישים ולא רבעים אלא וודאי שיש לכולם כבר סמך מן התורה ואחר שכבר נרמזו בתורה אין זה נקרא רבעים על כן שאל בפשיטות לכון מנין בכולם אבל מכל מקום אין דרשות אלו תלוין זה בזה ויכול להיות שיש מ"ד כסובר שהסמך אחד מן שלשתן והאחרים לא סבירא ליה כי אין דרש אחד מכריח את חבירו, גם יתכן לפרש לפי שמסיק בגמרא למה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה מפני שנהנו מסעודת אחשורוש ואחר כך מסיק מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ומקשה וכי יש משוא פנים בדבר ומתרץ הם לא עשו אלא לפנים פירוש רש"י מיראה אף הקב"ה לא עשה עמהם כי אם לפנים שנאמר כי לא ענה מלבו ויגה בני איש רצה לומר הקב"ה אינו עשה כי אם ליראם ולפחד אותם לבד, והנה הסובר שיש סמך להמן מן התורה מן פסוק המן העץ וגו' סובר שלכך נתחייבו כליה לפי שנהנו מסעודת אחשורוש על כן אמר מנין סמך מן התורה שבעבור סעודת אכילם נתחייב כל העולם כליה שנאמר המן העץ וגו' ובסעודת אכילת עץ הדעת נתחייב כל העולם מיתה לכך כתבה התורה המן העץ והוה ליה למימר המהעץ וכתב המן העץ לרמוז שכך יהיה לדורות בימי המן, ותדע שכך הוא כי אין חילוק בין המן העץ ובין המהעץ אלא נ' יתירה רמז לעץ של המן גבוה נ' אמה והסובר אסתר מן התורה מנין סובר שנתחייבו כליה בעבור שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ויכול להיות שגם להמן השתחוו רק מרדכי לבד לא יכרע ולא ישתחוה משמע ששאר יהודים השתחוו לו אבל מכל מקום לא עשו אלא לפנים רצה לומר מיראה וזהו רמוז בפסוק ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים ודרש מן יתור