שפתי דעת קנג

נתכוונו אור תורה וחכמה ואם כן היה להם להיות סמוכים לעד לעולם אלא כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך

מאמר (קלה) הרוצה להחכים ידרים כו'

וכן ראיה ממארז"ל הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין וסימנך מנורה בדרום ושלחן בצפון בשלמא להעשיר יש לו שייכות עם שלחן של מלכים אבל להחכים מה ענינו אל המנורה אלא ודאי כדאמרן שאור המנורה כנגד אור החכמה ולכך הונחה המנורה נוכח השלחן להורות ששני כיתות זוכין לתורה ושכרה הן הלומדה הן המחזיק ידי לומדי תורה כי מטעם זה נאמר ושמת את השלחן מחוץ לפרוכת ואת המנורה נוכח השלחן על צלע המשכן תימנה מדקאמר מחוץ לפרוכת אחר השלחן ולא ערבינהו לומר מחוץ לפרוכת על שתיהם שמע מינה שדווקא השלחן שייך להיות מחוץ לפרוכת אבל המנורה היתה ראויה להיות תוך לפרוכת אצל הארון ולמה הושמה בחוץ אלא כדי שתהיה המנורה נוכח השלחן וזה ממש דברי המדרש שהזכרנו לא היתה המנורה צריכא להיות אלא לפנים מן הפרוכת, בשלמא השלחן המרמז אל העושר פשיטא שאין לשכר זה דמיון עם אור התורה כלל על כן שפיר קאמר שמקומו מחוץ לפרוכת, אבל המנורה המרמזת אל החכמה היתה ראויה להיות לפנים מן הפרוכת והיו תואמים יחדיו הארון והמנורה, ותירץ כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך, ואם תאמר א"כ מפני חששא זו לא יצוה כלל לעשות מנורה, על כן אמר ולמה אמר לך כדי לזכותך, ר"ל הזכות זה להורות לך שגם את זה לעומת זה עשה האלהים כי המנורה נוכח השלחן בא להורות שאם הזוכה לשלחן של מלכים נותן בפי לומדי תורה אז אור תורתו יאיר גם לו כי שניהם צריכין זה לזה כי זה נותן משלחנו אל זה העוסק בתורה וזה נותן משכר אור תורתו לזה זהו שארז"ל הרואה שמן זית בחלום יצפה לחכמה שנאמר שמן זית זך וגומר כי מתיך כל הדברים שהזכרנו מבואר שמנורה זו מרמזת על אור החכמה

מאמר (קלו) ביאור פסוק טובה חכמה עם נחלה וארז"ל נדולה תורה שנותנת חיים בעה"ז ובעה"ב

ראה זה אמרה קהלת אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה והיינו ימי הילדות כי טובים המה לאדם לעשות בכסף ובזהב ולצבור כעפר בר ומזון יותר מימי הזקנה כי אז אין בו כח לעשות חיל ולצאת ולבא כפעם בפעם ואם תאמר שימי הילדות טובים מימי הזקנה, ודאי לא מחכמה שאלת על זה כי אל מציאות החכמה ודאי ימי הזקנה טובים יותר כי בישישים חכמה, ואם תאמר אם כן שאין שלימות בקניני כסף וזהב למה זה הבל איגע ואלכה ואעזבה אותם לגמרי שהרי מטעם זה הושם השלחן מחוץ לפרוכת, על זה אמר ששניהם כאחד טובים זה"ש טובה חכמה עם א כי טובה תורה עם מלאכה דהיינו נחלה שיגיעת שניהם משכחת עון, ויותר לרואי השמש, הם יעידו על דבר זה ביותר ע"ד שמסיק בילקוט אחר מדרש הנ"ל השמש הוא נתון בתיקו ואין כל בריה יכול להסתכל בה אמר הקב"ה בברי' שלי אין אתה יכול להסתכל ואני צריך לאורה שלך אלא למה אמרתי לך כדי להאיר לך לעה"ב, אם כן רואי השמש יעידו שלא לאורה הוא צריך ואם כן למה צוה ה' על מעשה המנורה אלא להורות לך שטובה חכמה עם נחלה כי אור המנורה רמז לחכמה כי הרוצה להחכים ידרים והשלחן רמז לעושר מלכים וזה לעומת זה עשה ה' להורות שיש צורך בשניהם וכל אחד משניהם מזכה את חבירו כי אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח ושניהם מגינים על האדם כצל זה"ש כי בצל החכמה בצל הכסף כי כמו שהחכמה הוא כלל על האדם להצילו כך יש בו בצל הכסף ואם אמר יאמר העבד ה' א"כ איפה שהתורה מתנת עץ חיים גם למחזיקים בה למה לי לצער עצמי על תלמוד תורה הלא גם