שפתי דעת קמז

והזכיר יה אלהים רמז למשכן שנעשה על ידי ט"ו דברים המנויין בפרשה מאמר (קכח) ביאור פסוקים לקחת מתנות באדם וגומר

ונר אה לפרש על זה הדרך לקחת מתנות באדם כי רז"ל אמרו שבחטאו נתמעטה קומת האדם והועמד על ק' אמה שנאמר ותשת עלי כפכה כף היינו מאה וטעמו של דבר לפי שהכל נברא במאמר והאדם נברא בידים ממש כפירש"י פרשת בראשית ולמדו זה ג"כ מן פסוק ותשת עלי כפכה, וקשה איך למדו מן פסוק אחד ב' דרשות לא ראי זה כראי זה אלא כך פירושו כי מן פסוק זה אנו למידין שנברא בידים שנאמר כפכה, אך שדעת רז"ל שגם אחר החטא שנגזר עליו למעט קומתו מ"מ אי אפשר שלא ישאר בו רושם קצת המורה על שהוא יציר כפיו של השי"ת ורושם זה הוא שהועמד על ק' אמה כמספר כף ודקדקו זה מדהזכיר לשון כף ולא לשון יד אלא כדי לדרוש כף עולה מאה, וכדמות ראיה לזה ממה שנאמר במשה ושכתי כפי עליך עד עברי ופירש"י שמשם זכה משה לקירון עור פנים ומצינו ביוצר של שבת שלפני שבועות המסדר רמזים על כל אותיות דאלפא בית"א, כף כפיו אל יספוק בשמח אום מאומות בנחלת י"ש עולמות כו' קוף קרן עור פני פודה כו' הנך רואה שקוף וכף מורים על ענין אחד כי קרן עור פודה היינו קירון עור פני משה אשר אליו זכה מן ושכותי כפי וכ"ף עולה למספר מאה על כן רמז הענין באות קו"ף, וכן באות כ"ף העולה מאה כי מצד שלעת יד כפיו יספוק אל כו' אזי מצד הכף של הקב"ה יזכו לשכר העה"ב י"ש עולמות כי אז צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה והיינו קירון עור פני משה שהיה מעין העה"ב, ועל כן נאמר למשה לקחת מתנות באדם והיינו קירון עור פניו מעין קירון של אדם הראשון קודם שחטא כארז"ל תפוח עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה קלסתר פניו לא כל שכן, וכל זה רושם לדורות ממה שהאדם יציר כפיו של השי"ת וגם אחר שחטאו בעגל ניטלו מהם הכתרים שנקשרו להם כנגד נעשה ונשמע קרני ההוד מ"מ נשאר רושם הכ"ף קיים במה שצוה ה' להם מלאכת המשכן והמקדש שגובהו מאה אמה כדמסיק פ' חלק ואולך אתכם קוממיות מאה אמה כהיכל וכותליו כו' ונראה שגם המקדש היה ק' אמה כמספר כ"ף לפי שגם המקדש יציר כפיו של השי"ת שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך היינו כף וזה"ש ואף סוררים אשר סרו מהר מן הדרך ואיבדו מתנות של אדם הראשון מ"מ נשאר בהם קיים רושם כף במה שנצטוו על מלאכת המשכן על שם העתיד שהיכל וכותליו יעלו למספר ק' אמה ובהם שכינת אל אחד לכך נאמר לשכון יה אלהים עולה למספר מאה ואחד מאה כנגד ק' אמה א' כנגד אל אחד השוכן בקרבו גם אתכם קוממיות ר"ת ק"א, ועל זה אמר ברוך ה' יום יום וגו' כמספר הברכות שחייב כל אדם לברך את ה' בכל יום ויום דהיינו מאה ברכות כמספר הזה יעמס לנו האל ישועתינו סלה על ידי המקדש של ק' אמה אשר שם השכין ה' שכינתו, ומה שנאמר יה אלהים פרט שם יה כנגד ט"ו נדבות שנזכרו בפרשה וכנגד ט"ו טפחים של הארון אשר אמתים וחצי ארכו ועוד היו במקדש ט"ו מעלות מן עזרת נשים לעזרת אנשים כמספר שם יה המתווך בין איש לאשה כך היה במשכן ומקדש זיווג השכינה לישראל כמו שנאמר בועליך עושיך וגו' רמז לדבר ויקחו לי תרומה נוטריקון תרי מאה והיינו המקדש הנעשה בידים ק' אמות של מקדש כנגד ק' דהיינו כף של השי"ת שבו נברא המקדש ואתי שפיר גם למ"ד קוממיות שני קומות של אדם הראשון ומאחר שאנו רואין בשני מקומות אלו שסמך התורה אל תרומת המשכן א' בפסוק עלית למרום שבית שבי המדבר בקבלת התורה ואחר כך אמר ואף סוררים לשכון יה המדבר במשכן, ב' בסמיכות פר' תרומת המשכן לסוף פרשה הקודמת ש"מ שגם במלאכת המשכן הארון מקום התורה הוא העיקר