שפתי דעת קמו

כך בא לתרץ גם לשון לי כי כמו שעל ידי התורה אמר הקב"ה כביכול אותי אתם לוקחים כי במקום שהתורה מצויה שם השכינה מצויה כי אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה כך בנדבה זו על ידה אותי אתם לוקחים כי בנדבה זו תגרמו שאשכין שכינתי בתוככם כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לכך נאמר לי שהוא משמש לשון אותי, ובעל מדרש זה אגב אורחיה דרש גם סמיכות הפרשיות כי למעלה מן הענין כתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה כדי לקבל התורה וסמיך לי' ויקחו לי תרומה לומר שהתורה והצדקה שוין בשלשה ענינים הרומזים בשלשה תיבות אלו ויקחו לי תרומה, ויקחו שהנותן נקרא לוקח לכן נאמר בתורה כי לקח טוב נתתי לכם, לי אותי אתם לוקחים להשרות שכינתי בתוככם ע"י התורה וכן ע"י הצדקה אני בצדק אחזה פניך, תרומה לשון התרוממות המורה על השמירה ורמז במלת תרומה אותיות תורה מ' ר"ל התורה שניתנה למ' יום שנזכרה בסוף פרשה הקודמת נותנת לישראל התרוממות ושמירה וכמו כן צדקה תרומם גוי כדאמר רב אבהו אמר משה להקב"ה במה תרומם קרן ישראל אמר לו בכי תשא את ראש פירש"י בנדבה כו' לכך נאמר ויקחו לי תרומה: מאמר (קכז) במדרש עלית למרום שבית שבי כו'

וברבתי מסיק ויקחו לי תרומה הה"ד עלית למרום שבית שבי כל עילוייך לא היה אלא מן המרום עלית למרום, ומשה עלה אל האלהים, ומשה נגש אל הערפל שבית שבי מלך ב"ו בשעה שחיילותיו נשבים הוא מיצר יכול אף כאן ת"ל לקחת ובשעה שאדם מוכר הוא מיצר ת"ל מתנות באדם אמר להם הקב"ה כך אני מעלה עליכם כאילו מתנה נתונה לכם, אף סוררים אמר הקב"ה למשה מה אומות העולם אומרים שאיני חוזר עליהם על שעבדו ע"ז שנאמר סרו מהר, אפילו סוררים הם איני מניח אותם ועמהם אני דר שנאמר ואף סוררים לשכון יה אלהים עכ"ל, וקשה מה ענין דרש זה אל פסוק ויקחו לי תרומה כי כל הדרש אינו מדבר כי אם מענין התורה והפסוק מדבר מעניני סתם תרומה אלא שדרש סמוכין כדאמרן, ודרש עוד לשון תרומה ולא נאמר לשון הפרשה ויפרישו לי מממונם נדבה אלא כדי לדרוש בו גם לשון התרוממות וסמך זה לפסוק ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה להשוותם זה לזה כמו שצדקה תרומם גוי כך על ידי התורה ירומו זה הוא שאמר כל עילויך לא היה אלא מן המרום כי משה עלה למרום לקבל התורה וכתיב ביה צדקות ה' עשה וגו' שבית שבי מלך בשר ודם בשעה שחיילותיו נשבים כו' נראה לפרש שזה מדבר בחלק הנסתר שבתורה שהוא כולו שמותיו של הקב"ה וכתיב ה' איש מלחמה ה' שמו פירש"י בשמו הוא נלחם ונמצא ששמותיו הם חיילותיו אשר עמהם הוא נלחם, וקרא לנסתר שבתורה בלשון שבי כי הנגלה דווקא שייך למין האדם על דרך כלום למצרים ירדתם כו' אבל הנסתר עליו אמרו המלאכים מוטב שתתן הודך על השמים וכו' ועל כן הוא נחשב בארץ כשבוי בארץ לא לו ומ"מ היה הקב"ה מוכרח ליתן הנסתר לארץ אגב חלק הנגלה שבתורה השייך דווקא לאדם לכך נאמר לקחת מתנות באדם, ונקט לקחת לשון מכירה וקניה וכל מוכר בעין רעה מוכר ת"ל מתנות וכל נותן מתנה בעין טובה נותן כמו שאמר כי לקח טוב נתתי לכם ר"ל אף על פי שהיא לקח טוב מ"מ נתתי לכם במתנה החלק הנסתר אגב החלק הנגלה שדומה למכירה, וכפי הנראה שכל מדרש זה בא לתרץ סמיכות ויקחו ק לי תרומה וגו' ועשו לי מקדש וגו' לפרשה הקודמת המדברת מן מתן תורה לומר לך שאף על פי שבמעשה העגל סרו ישראל מן הדרך מ"מ מצד התורה שכבר קבלו אמר הקב"ה אותי אתם לוקחים ומאז אין אני יכול לעזוב אתכם לפיכך עשו לי מקדש וגו' מוציא דרש זה גם מן פסוק עלית למרום שבית שבי המדבר מן מתן תורה וסמיך ליה ואף סוררים לשכון יה אלהים אפילו סוררים איני מניח אתכם ואני דר עמכם כו,