שפתי דעת קמח

מאמר (קכט) בכולם נאמר ועשית ובארון נאמר ועשו

לכך נאמר בכולם ועשית ובארון כתיב ועשו ארון הכל יתעסקו בו כדי שיהיה לכולם חלק בעשיה זו לפי שהארון כולל כל התכליות היוצאים מן כל כלי המשכן כי המנורה והשלחן ארז"ל הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין וסימנך מנורה בדרום ושלחן בצפון ונמצא שהמנורה מרמזת על החכמה והשלחן על העושר ושניהם כלולים בתורה כמ"ש אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד וכתיב והחכמה תחיה את בעליה ואם כן שניהם מקורם בתורה והמזבח בא לכפרה וכן התורה מכפרת יותר מזבח ומנחה וראיה מעון בני עלי וכן כל בגדי כהונה המכפרים כקרבנות, נמצא שכל הרוצה למלאות ידו או בחכמה או בעושר או בעניני כפרה יעסוק בתורה שבארון כי בתורה לבד ירוה כל צמאיו וימצא כל מבוקשו כרכא דכולא ביה על כן אמרו הכל יעסקו בארון ונרמז בתרומה תורה מ' כי התורה שניתנה לארבעים יום כוללת כל מיני תועלות היוצאים מן כל כלי המשכן הנעשין ע"י תרומה זו ובמסכת יומא פרק בא לו מסיק רבי יוחנן רמי כתיב ועשית לך ארון עץ וכתיב ועשו ארון עצי שטים מכאן לת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו, וקשה לפי זה למה נאמר כאן ועשית, ונראה ליישב ע"ד שמסיק ביומא פרק א' ועשו ארון עצי שטים אבא חנן אומר משום רבי אליעזר כתוב אחד אומר ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים הא כיצד הא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הא בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום פירש"י בזמן שעושין רצונו של מקום נקראת העבודה על שמם, ובדברי ר' יוחנן פירש רש"י שהטיל הקב"ה העבודה על משה והיו כל ישראל עושין מלאכתו לכך נאמר ועשו, ואין פירושו מחוור כי ועשית לא נאמר בהאי ענינא, ורש"י בעצמו פירש שאסמכתא היא, ולי נראה שדברי ר' יוחנן ודברי אבא חנן הכל אחד וע"ד שארז"ל יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ כו' וכל תורה שאין עמה מלאכה כו' והמובן מזה שכל ת"ח בעצמו חייב להיות עוסק גם במלאכה והיינו בדור פרוץ שאיש לבצעו פונה ואינן רוצין לעשות המלאכה המוטלת על התלמיד חכם אז חייב החכם עצמו לעשות מלאכתו המוטלת עליו, זה"ש הא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ואז כולם עושין מלאכתו כדי שיהיה פנוי לעסוק בתורה על דור כזה נאמר ועשו ארון שהכל עוסקים במלאכה של תלמידי חכמים כדי שיהיה הוא פנוי מכל עסק ויעסוק בתורה, הא בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן רוצים לעשות מלאכתו של ת"ח על דור זה נאמר ועשית כי אז הת"ח בעצמו מוכרח לעשות מלאכתו, לפיכך א"ר יוחנן מכאן לת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו, ויכול להיות שאבא חנן סובר שקודם מעשה העגל צוה ד' למשה בהר תוך מ' ימים ראשונים על מעשה המשכן כי כן משמעות סדר הפסוקים ואז היו עדיין עושין רצונו לכך אמר ועשו ארון, אבל פסוק ועשית לך ארון עץ מדבר בלוחות שניות שאחר מעשה העגל ואז נקראו אין עושין רצונו לכך נאמר שם ועשית לך, כי כל הענין מדבר בלוחות שניות, וזה שכתוב עטרת חכמי' עשרם אולת כסילים אולת לפי שנאמר בצל החכמ' בצל הכסף, שעא תטעה לומר ששניהן שוין במדריגה על זה אמר שאין הפירוש כן אלא ר"ל שהלן בצל החכמה הוא לן גם בצל הכסף כי אין לו מחסור דבר שהרי בני עירו מצווין לעשות מלאכתו אבל הסכל הלן בצל הכסף לא בעבור זה יהיה בצל החכמה אלא ישאר בסכלותו, לכך אמר עטרת חכמים רוצה לומר העטרה של החכמה אשר החכמים מתעטרים בה זהו עשרם, כי מן החכמה יבואו גם לכלל עושר, אבל אולת כסילים אשר שמים זהב כסלם, ישאר אולת ר"ל ישאר באולתו קשורה בו ולעולם לא יבא על ידי עשרו לכלל ר החכמה, אם לא יוציא ממונו לתלמוד תורה או שאר ענייני צדקה, ואע"פ שלהנחה זו היה