שפתי דעת קמה

עתיד הוא לומר לכם ועשו לי מקדש והוא יורד ומשרה שכינתו בתוכה שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ויש מהם שהתקינו עצמם לדברים אלו ויש מהם ששכחו וכשבא משה ועשה המשכן יש מהם שהביא מעצמו ויש מהם שלא הביא אלא ממה שהיה מונח בידו שכן הוא אומר וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ואומר וכל אשר נמצא אתו עצי שטים עכ"ל, ומטעם זה בשני תרומות הראשונות שהיו בקע לגלגולת הקדים לקיחה לתרומה כי על ידי קיחה זו נתרמו ולא מקודם, אבל פסוק וזאת התרומה מדבר בי"נ דברים שבאו בנדבה כבר נתרמו מימות יעקב על כן הקדים תרומה ללקיחה כי נתרמו מאז ומקדם קודם שבא זמן הלקיחה ולכך אמר התרומה בה"א הידיעה להורות שמדבר בדבר הידוע שהיה כבר כמוס בידם ואולי מטעם זה נאמר עצי שטים עומדים רצה לומר עומדים ומוכנים לכך מימות יעקב כשאמר והיה אלהים עמכם ואמר כן ליוסף לפי שעתיד להיות משכן שילה בחלקו ואולי שעליו אמר ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך, ומה שאמר ויקחו ולא אמר ויתנו בארתי בספר כלי יקר לפי שכל נותן נקרא וקח כי במקום שנותן פרוטה יוסף לו ה' כהנה וכהנה פי שנים וכפלי כפלים

מאמר (קכו) מדרש הרבתי על ויקחו כי תרומה כו'

ונראה ליישב בזה מדרש הרבתי וז"ל ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם וגו' בנוהג שבעולם אדם מוכר בתוך ביתו הוא עצב עליו והקב"ה נתן תורה לישראל ושמח שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, בנוהג שבעולם אדם לוקח חפץ מיצר לשמרו אבל התורה משמרת בעליה שנאמר בהתהלכך תנחה אותך, בנוהג שבעולם אדם לוקח חפץ מן השוק שמא יכול ליקח בעליו עמו אבל הקב"ה. נתן תורה לישראל ואמר כביכול לי אתם לוקחים הוי ויקחו לי תרומה עכ"ל, וקשה על מדרש זה וכי פרשה זו מדברת מן מתן תורה שדרש כל הענין על התורה ומה ענין שלשתן לפרשה זו, ונראה שבא לדרוש ג' תיבות אלו ויקחו לי תרומה לתרץ כל מלה ומלה כי ויקחו קשה ליה ויתנו מבעי ליה, לי, קשה ליה וכי הקב"ה צריך לתרומה זו והלא שלו הכסף והזהב, תרומה קשה ליה למה קרא נתינה זו בלשון תרומה, על כן בא כמתרץ ולומר שמצינו בבחינת התורה ג' מעלות טובות לישראל וכנגדם נמצאו גם כאן בנדבה זו על כן רמזם אחד לאחד ואין כוונתו כלל לפרש פסוק זה על קבלת התורה כי אינו מדבר כי אם מן ענייני נדבה אך שבעל מדרש זה מביא לו ראיה ממקום אחר על דבריו כדי שלא תאמר לו ראה זה חדוש הוא, מתחלה בא לתרץ לשון ויקחו לפי שמצינו בנתינת התורה שאע"פ שכל מוכר עצב מ"מ הקב"ה שמח במכירת התורה ולמה אלא לפי שכל נותן נקרא לוקח כך הקב"ה אף על פי שאם צדקת מה תתן לו מ"מ נחת רוח הוא לפניו ית' שאמר דבר ונעשה רצונו וכמ"ש הבו לה' בני אלים הכתיב לשון קבלה כנגד השי"ת מטעם זה וזה"ש כי לקח טוב נתתי לכם הרי בבירור שקרא נתינה זו לקיחה כלפי שמיא וכמו שמצינו בתורה שכל נתינה תקרא לקיחה אפילו כלפי שמיא ק"ו בבשר ודם הלומד לחבירו רו תורה יותר הוא לוקח ומקבל ממה שהוא נותן על דרך ומתלמידי יותר מכולם, וההיקש בזה גם בנדבה זו כל נותן נקרא לוקח כי כנגד כל פרוטה שהוא נותן יקח כנגדה מאוצר של מעלה כפלי כפלים לכך נאמר ויקחו, ואחר כך בא לתרץ לשון תרומה לפי שמצינו בתורה שמשמרת את בעליה וכל שומר צריך להיות למעלה מן הנשמר שנאמר גבוה מכל גבוה שומר עליהם כך נאמר בתורה בשכבך תשמור עליך משמע עליך למעלה ממך השומר, כך נאמר בצדקה צדקה תרומם גוי כי כל נותן צדקה גונז למעלה במקום שאין היד שולטת והחלק מן ממונו הגנוז למעלה משמר כל הנותר אשר ממנו תרם כמ"ש וקובץ על יד ירבה ע"י היינו למעלה מן היד במקום שאין היד שולטת על כן קרא הנדבה תרומה לשון רוממות להורות שהיא עולה למרומים ותשמור את כל הנותר מממונו וגם את בעליה תשמור מכל רע כמו שהתורה משמרת בעליה ואחר