שפתי דעת קמד

כסף תלוה לדרוש מן לשון אם שמנסה את העשיר אם ילוה כסף לעני כי אז יצליח דרכיו ואז ישכיל

פרשת תרומה מאמר (קכה) ביאור ג' תרומות וביאור והנשיאים הביאו וגו' דרשו רז"ל לשון עננים

ויקחו לי תרומה וגו' ויתנו מבעי ליה, וע"ק בשני תרומות ראשונים הקדים קיחה לתרומה ובשלישית נאמר וזאת התרומה אשר תקחו מאתם הקדים תרומה אל הלקיחה, ועוד קשה רש"י מנה י"ג דברים לנדבה ובפרטן אתה מוצא ט''ו דברים, וע"ק שאמר אבני שוהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן למה הוצרך דווקא בנדבה זו לפרש למה היו צריכין אבני שהם ואבני מלואים מה שלא פרט כן בשום דבר הבא לנדבה, אע"פ שכן נאמר גם בשמן ובשמים היינו לפי שאינן שייכין לשום בנין ועוד בשמן נקט למאור לומר לך דווקא שמן זך השייך למאור לאפוקי השייך למנחות וכן לא כל מיני בשמים אלא דווקא הראויין לשמן ולקטורת אבל באבני שהם קשה, וקושיא זו יתכן לתרץ על דרך שמסיק במסכת יומא פרק יום הכפורים על פסוק והנשיאים הביאו את אבני השהם ואבני מלואים שהעננים הורידו להם אבנים אלו עם המן כי נשיאים לשון עננים וכה"א נשיאים ורוח וגשם אין וגו' וקשה למה לא הביא פסוק מעלה נשיאים מקצה הארץ אלא מילתא אגב אורחא קמ"ל למה הביאו העננים אבני שהם ואבני מלואים לפי שהיו שייכין לאפוד ולחשן והעננים היו צריכין לאפוד ולחשן לפי שכל ענן יש לו חשק גדול להוריד מימיו על הארץ על דרך המדרש אין תשוקת גשמים אלא לארץ שנאמר פקדת הארץ ותשוקקיה וגו' וכתיב והולידה והצמיחה ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ובזמן שישראל עובדין ע"ז מה כתיב תמן ועצר את השמים מדקאמר ועצר ש"מ שהעננים יש להם חשק גדול להוריד לארץ מטר והקב"ה עוצר אותם או בעון ע"ז ממש או בעון קלקול הדינין ששקול כע"ז כי כן נאמר לא תטע לך אשירה כל עץ וכתיב לא תעשון אתי אלהי כסף ושניהם נדרשו על המעמיד דיין שאינו הגון ש"מ שזה שקול כע"ז, או בעון הצדקה שנאמר נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר ומן פסוק זה למדו רז"ל שאין הגשמים נעצרים אלא בעון פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין ועל כן אמרו בג"ש דבליעל בליעל שכל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד ע"ז, ר"ל שוין הם בעונש מניעת המטר על כן אין להם עליה כי אם ירידה מנכסיהם כשאין מטר במוכן מלשון בלי יעל, ע"כ הביאו ענני' אבני שהם ואבני מלואים לאפוד המכפר על ע"ז כדי שלא יעצר הגשם מחמת חטא ע"ז ולחשן הנתון על הלב המכפר על אימוץ הלב כמ"ש ולא תאמץ לבבך אף על פי שבגמרא מסיק שמכפר על הדינין מ"מ מאחר שהיה נתון על לב אהרן מכפר גם על כל דברים המסורים ללב ומכללם אימוץ הלב בצדקה כדי שלא יעצור השמים בעבורם ובזה מיושב למה לא מנה רש"י כ"א י"ג דברים לפי שלא רצה למנות אבני שהם ואבני מלואים שהיו העננים מביאים ולא מנה כי אם מה שהתנדבו כל ישראל, ולפי שעה היה האפוד מכפר על ע"ז של מעשה העגל, והחשן אולי היה בין המתנדבים בנדבת המשכן איש או אשה אשר ידוונו לבו כל היום דוה ומתחרט על מה שפסק ליתן ונתחרט על כן בא החושן לכפרה, ומה שהקדים תרומה ללקיחה בשלישי נראה לתרץ במה שמסיק ברבתי ז"ל וזאת התרומה אמר רבי טביומי בשעה שהגיע זמנו של יעקב אבינו ליפטר מן העולם קרא לבניו אמר להם הוו יודעין קב"ה עתיד לאמר לבניכם לעשות משכן אלא יהיו כל צרכיו מוכנים בידכן שנאמר והיה אלהים עמכם וכי ס"ד שכשהיה יעקב חי לא היה הקב"ה עמהם אלא כך אמר להם