שפתי דעת קמב

בכלל ששים לזקנה זה קנה חכמה אז יוסיף בנפשו קדושה ויעסוק בתפלין נזר אלהיו על ראשו, ותדע כי הפסח בא על כוונה זו כי רש"י פירש מה נשתנה דלת ומזוזה כו' אמר הקב"ה דלת ומזוזה היו עדים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים כו' וקשה היכן דבר הקב"ה כן אלא לפי שמתחלה חלה היו עובדין אל מזל טלה וע"י הפסח קרבנו המקום לעבודתו והרי כאילו אמר בהדיא כי לי בני ישראל עבדים כשפסח על הפתח וראה הזיית דם פסח על המשקוף ושתי המזוזות מקום כניסה אל הבית כך ע"י הזייה זו נכנסו אבותינו לברית תחת כנפי השכינה ולפי שזה היתה מצוה ראשונה אשר על ידה נכנסו בברית על כן באו מצותיו במספר ס' כנגד ס' שנותיו של אדם ועוד בה עשיריה י' מצות של תפלין כנגד עשרה שנותיו האחרונים אשר בהם ביותר נזר אלהיו על ראשו, וכן מצות נזיקין בסור מרע שאם לא יועיל לחבירו לפחות לא יזיק לו כל ס' שנותיו אך בבואו לכלל ששים זה קנה חכמה אז יוסיף אומץ לא זו שלא יקח מן אחרים אלא יתן משלו לעניי עמו, כמו שכתוב בפרשת השמיטה והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך וגומר ומצוה זו נוהגת בשנה השביעית דוקא כדי לרמוז על ימי חלדו של אדם בעשירית השביעי שבו ביותר יעשה צדק בממונו לא כמו שעושין עשירים שבדורינו שגם שיבה זרקה בו והוא לא ידע בחשיכה יתהלכו, וזה גם כן טעם של חפשית של עבד בשביעית ודרך זה מבואר בהרבה מפרשים שבא לרמז על חירות כל אדם מן הבלי הזמן בעשירית השביעי כאמור, ופרשת קדושים בקום ועשה טוב כל ס' שנותיו ויקדש עצמו אף במותר לו ויותר מהמה בעשירית השביעי אשר כנגדם באו עשרה מצות של פרשת ערלה שלא להנות מן פרי האילן כלל כך ראוי לכ"א שיהי' כמו רבי שלא נהנה כלל אפילו מאצבע קטנה שלו כערלה זו שאסורה בהנאה וזה ענין הזי"ן שלפניה ושלאחריה שלפניה בפסוק שם שם לו חק ומשפט כי חק רמז לפסח שנאמר זאת חקת הפסח ורמז ג"כ לפרשת קדושים כי כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה וכתיב בפרשת עריות לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ומשפט רמז לפרשת נזיקין מן ואלה המשפטים והלאה ולפי שלשתן מן ע' ע' על כן דרש ר' שילא דכפר תמרתא מן ע' ע' וראייתו מן סמיכות ושבעים תמרים כאמור, והזי"ן של אחריה כי כנגד פרשת פסחים כתיב סוף פרשת יתרו מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וגו' וכבר ידעת דעת הרמב"ם שהקרבנות באו על כוונה שניה והוא לעקור ע"ז מהם ולדבריו הקרבנות והפסחים טעם אחד להם, וכנגד פרשת קדושים אמר אשר לא תגלה ערותך עליו, כי כל גדר ערוה היינו קדושה, ואחר כך מתחיל ואלה המשפטים ע' של נזיקין בו' העטוף לחברם אל פרשה שלפניה כי בג' מקומות אלו נרמז מעלות השביעיות כי המה נבחרו לעשות את האדם בן חורין מן עבודת הזמן ועל כן ספרה התורה בגנות העבד נרצע המואס בחירות זה ע"י אהבת אשתו ובניו ואמר לא אצא חפשי וזה בנין אב על דרכי רוב בני האדם הנושאים על שכמם תלאות הזמן אשר יום יום יעמס עליהם עבור נשותיהן ובניהן ומשליכין אתרי גיוס התורה חירות על הלוחות, על כן מיד אחר קבלת עשרת הדברות התחיל בדיני ממונות כי ביותר צריך הכתוב לזרז במקום חסרון הכיס ואשר גרם לישראל לחטוא על ידי העגל אשר עשו מחמת רוב הזהב שהיה לסם מן ביזת הים שנאמר תורי זהב נעשה לך והיינו ביזת הים לכך דרשו רז"ל כל העובר על הפקודים כל העובר בימא כו' ומה ענין הים לכאן אלא לפי שהשקלים באו לכפרה על עון העגל אשר נעשה מן תורי זהב של ביזת הים על כן אמרו כל העובר בימא יתן מחצית השקל לכפר ועל כן באחד באדר משמיעין על השקלים כי מזלו דגים המורה על רבוי שפע המביא לידי רום לב וביעוט וצריך לתקנו ע"י השקלים ועל כן דיני נזיקין מקצוע גדול בתורה ויתד שהכל תלוי בו, וקצת ראיה למה שכתבתי בדרך ראשון בענין הזי"ן שלפניה ולאחריה כי הדינין הם כמו גדר לכל התורה לשמור משמרתה כדמסיק