שפתי דעת קלז

גם מלת אשר מיותרת וכפי הפשט יש לפרש לפי שנאמר כאן כי תקנה עבד עברי ולהלן כתיב כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד, הבט ימין וראה כי כאן קראו עבר ולהלן קראו אחיך לפי שכאן מדבר בנמכר בגניבתו א"כ אינו אחיך כי עבר על לא תגנוב ולהלן מדבר במוכר עצמו מפני דחקו שאחיך הוא ושם נאמר לא תעבוד בו עבודת עבד שלא ינהג בו מנהג בזיון להוליך כליו אחריו לבית המרחץ וכדומה לזה אמנם כאן שקראו עבד ולא אחיך סד"א שמותר לנהוג בו מנהג בזיון קמ"ל ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים שנאמר למעלה ולא תעלה במעלות על מזבחי פירש"י ק"ו לאדם המקפיד על בזיונו כו' ומי הכריחו לרש"י לעשות ק"ו זה אלא שסמך על וי"ו של ואלה המשפטים ועל יתור לשון אשר, וכך פירושו ואלה המשפטים המבואר למעלה מק"ו דאבנים שלא לנהוג מנהג בזיון באדם הם הם המשפטים אשר תשים לפניהם בזמן שיקנו עבד עברי אע"פ שלא אחיך במצות הוא מ"מ גם הוא בא בק"ו מן האבנים שלא לנהוג בו מנהג בזיון בו אינו גרוע מן האבנים שאינן מקפידין על בזיונם וזה נברא בצלם אלהים ומקפיד על בזיונו, ואילו נאמר רק פסוק זה ולא נכתב פסוק וכי ימוך אחיך וגו' הוה מוקמינן פסוק כי תקנה במוכר עצמו מפני דחקו, אמנם עכשיו מתוך הכפל ומתוך שינוי הלשון שביניהם מוקמינן כל פסוק אדמסתבר טפי הן מדקראו כאן עבד ולהלן אחיך הן מדכתיב כאן כי תקנה ותלה הדבר בקונה ולהלן ונמכר לך תלה הקנין בנמכר ולא בקונה, לפי שהמוכר את עצמו מחמת דחקו אין אתה רשאי להדר אחריו לקנותו כי תראה עניו ומרודו לעת תמוט ידו אלא והחזקת בו שלא יצטרך להמכר לך חוץ מזמן שהוא מעצמו רוצה להמכר ומחזר אחריך ומבקש שתקנהו לעבד אז מותר לך לקנותו אבל אתה אינך רשאי להדר אחריו שימכר לך לכך תלה הקנין בנמכר שנאמר ונמכר לך, אבל נמכר בגנבתו שמכרוהו ב"ד מותר לך להדר אחריו לקנותו כי אין אתה מחוייב להחזיק ידו כדי שישלם גניבתו לכך תלה הדבר בקונה שנאמר כי תקנה עבד עברי ומכל מקום אין אתה רשאי לנהוג בו מנהג בזיון כעבד, ומה שקראו כאן עבד לא משום שמותר לך לנהוג בו מנהג עבד אלא אדרבא קראו עבד קודם שקנאו ובא לומר לו ראה כי לא בן חורין אתה קונה אלא כל עברי הוא כבר עבד אל הקב"ה שטרו קודם שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ומאחר שהוא כבר משועבד אל הקב"ה אם כן אין נכון לך לעבוד בו עבודת עבד כנעני אלא באותו עבודה שהתירה לך התורה, ותדע כי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום נקראו בנים שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו ודרשו רבותינו זכרונם לברכה שלא יעשו אגודות אגודות וקשה מה ראו על ככה לדרוש לא תתגודדו מלשון אגודה אלא לפי שרצו לתרץ מה ענין לא תתגודדו אל בנים אתם לה' אלא רצה לומר לפי שכולכם בנים לאל אחד אם כן כל ישראל אחים זה לזה מצד האב יתברך שמו כי ג' שותפין באדם ומצד חלק אב ואם הם נחלקים אבל מצד חלקו של הקב"ה אב אחד לכלנו ולפיכך כל ישראל אחים זה לזה על כן ראוי שיהיו כולם חיבור אחד כאחים ולא יעשו אגודות אגודות כמ"ש הלא אב א' לכלנו וגו' נמצא שפסוק כי ימוך אחיך מדבר בזמן שעושין רצונו של מקום שאז נקראו בנים לה' ונמצא שזה אחיך הוא וראוי לך להחזיק בידו כי מטה אבל כאן מדבר בנמכר בגניבתו ולא עשה רצונו של מקום וכשאין עושין רצונו נקראו עבדים על כן נאמר כי תקנה עבד עברי כי כבר הוא נקרא עבד לה' ולא בן, ומה שנאמר אחר פרשת כי ימוך אחיך ונמכר לך כי עבדי הם וגו' זה מדבר בנמכר בב"ד לפי שקאי על מה שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד והיינו שלא יעמידנו על אבן הלקח וזה מדבר ודאי במכרוהו ב"ד כי מוכר עצמו מי יעמידנו על אבן הלקח, ומ"מ לענין הצדקה לעולם נקראו העניים בנים לה' כרבי מאיר במסכת קידושין שסובר בין כך ובין כך קרוין בנים וכו'