שפתי דעת קלה

אליו ד', ומהיכן זכה לתוספת זה מן ההר, ומסיק ברבתי בזכות אברהם אין הר אלא אבות שיאמר שמעו הרים וגו' ובזכות ישראל שנאמר לאמר וע"ד שיתבאר בע"ה לקמן פרשת ויקרא יכול לצורך עצמו נדבר עמו ת"ל לאמר ולכך מזכיר גם שם השם המיוחד וכמו שכתוב ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים רוצה לומר הוא לא ידע להקב"ה כל כך על זה האופן מן השלימות אבל הקב"ה ידעו בישראל בזכות ישראל וכמו שכתוב וגם ידעתיך בשם הידיעה היא מה שנגלה אליו בשם המיוחד, ומ"מ עשה משה קצת הכנה בעניני פרישות כדי שלא לשלוח יד בתורה שלא להנות ממנה כלל, כי על כן כתיב בו בכל ביתי נאמן הוא ושם נאמר פה אל פה אדבר בו ר"ל אין נותנין פקדון כי אם לנאמן הידוע שלא ישלח יד בפקדון כך היה משה נאמן שלא שלח יד בתורה ולא בקש להנות ממנה ובזה הכין את עצמו לנבואה קצת והקב"ה הוסיף לו מדיליה פה אל פה אדבר בו

מאמר (קיח) מדרש הרבתי על פסוק ומשה עלה אל האלהים

וברבתי מסיק על פסוק ומשה עלה אל האלהים באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם אמר להם אי אתם מתביישים ממנו לא זה שירדתם אצלו ואכלתם בביתו אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא נתנה לך התורה אלא בזכות אברהם שנאמר לקחת מתנות באדם זה אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים, באור הדבר שמשה עלה למרום והיה שם בלא אכילה ושתיה כמלאכים על כן נתקנאו במשה שעלה מעצמו עד מדריגת האלהים להיות דומה למלאך ע"כ השיב להם הקב"ה. כשם שירדתם אצלו ואכלתם בביתו כדי שלא לשנות מן המנהג כך משה עלה לכאן ואינו אוכל ושותה כדי שלא לשנות מן מנהג שלכם כי מן מלאכים דאברהם ומן משה למדו במדרש שאל ישנה אדם מן המנהג וכדי להשקיט תלונת המלאכים אמר כן לומר שההר רמז לאברהם שיסברו לומר כי זהו אברהם אבל לפי האמת אינו אברהם ולא הזכיר את אברהם ברמז אלא כדי לומר למשה שבזכות אברהם זכה למדריגה זו ולא מצד הכנתו כאמור וראיה לדבר שעיקר ההכנה היא הפרישות מענייני אכילה שהרי נא' ויכסהו הענן ששת ימים וארז"ל כדי למרק אכילה ושתיה שבמעיו והיינו לפי שהיו מעכבים על ידו מלקבל שפע הנבואה, והתורה דת אש כי התורה ממרקת ומצרפת חומר האדם כמ"ש כמטהר ומצרף ועל כן ירד ה' באש על כר סיני כי התורה לקוחה מן אש שחורה ולבנה שלמעלה, ועל כן נתגייר יתרו ע"י ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומתן תורה כי בשלשתן הכיר מלכותו יתברך בכל ג' עולמות, בקריעת ים סוף נודע לו ממשלתו בכל הארץ אשר שם מקום כל המימות, ובעמלק העמיד לו הקב"ה החמה למשה ואז נודע לו ממשלתו גם בעולם האמצעי, ובמתן תורה נודע לו ממשלתו גם בעולם העליון הן מצד שאז בא ה' וכל קדושיו עמו כמ"ש רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש הן מצד שהתורה חמדה גנוזה לו תחת כסא כבוד וניתנה באש עד שאמרו האומות שמא מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא וראיה לזה ממ"ש באותו מזמור קול ה' חוצב להבות אש וגו' והשיב להם בלעם ה' עוז לעמו יתן התורה וא"ת אכתי קשה למה נתנה במים ובאש על זה אמר ה' יברך את עמו בשלום כי לכך עשה ה' שלום בין אש ומים להורות כי סגולת התורה שכל נתיבותיה שלום כמ"ש ויחן שם וגו' כאיש אחד כו' וכתיב או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי ורז"ל למדו מן פסוק זה שכל העוסק בתורה לשמה משום שלום בין פמליא של מעלה ושל מטה, ואולי נרמז זה במה שנאמ' וישאלו איש לרעהו לשלום ומי הקרוי איש זה משה ור"ל משה שאלו אם בא לקבל לא שנקראת שלום, אע"פ שכבר אמר יתרו אני חותנך יתרו בא אליך וגו' ולא