שפתי דעת קלא

עלתה במחשבה, אבל מפתח שפתי רצה לומר בדבר ד' היוצא לחוץ שמים וארץ נעשו במישרים דהיינו פשרה על ידי צירוף רחמים לדין, וסתם דיין ב"ו יתהלך למשרים ע"י שיעשה פשרה בין הבעלי דינין, כי אמת יהגה חכי ר"ל קודם שיצא הדבור מן שפה ולחוץ והיה עדיין בחכו ית' אז יהגה אמת ר"ל לדון דין אמת לאמתו בדין גמור, אבל תועבת שפתי רשע ר"ל דוקא דבר שהוא רשע גמורה אבל במקום שאין הרשעה כ"כ גדולה עד קצה אחרון הקב"ה מרחם בדין, ובסמוך יתבאר בע"ה פסוק זה בדרך אחר, וכבר אמרנו ששייך לשון עמידה בבעלי דינין העומדים בדין,. אבל לשון נצב שייך במתקוטטים. יחד ומריבה ביניהם כד"א נצב לריב ה', לפיכך אמר ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב וזה מדבר בב"ד שבאו כבר לדין והדיין עשה להם פסק דין וזה מורה תוספת ב' ההי"ן כאמור אבל יתרו אמר כנגד הבעלי דינין שלא יכלו לבא לפני משה ולא עשה להם משה דין כי רבים קמו עליו על כן הזכיר בבעלי דינין לשון נצב כי היו מתקוטטין זה עם זה כי כל זמן שעדיין לא באו לפני הדיין המריבה ביניהם קיימת או המריבה שעושין עם הדיין על שלא הקדים דינם ועל כן נאמר כאן ערב ובוקר בלא ההי"ן כי מדבר באותן שלא נעשה דינם כי בהם אין הדיין שותף כו' לכך נתן לו עצה להרבות דיינים ואז תכל תלונתם מעליו ושפטו את העם בכל עת ולא ישובו לביתם בעוד המריבה קיימת וזה"ש וכל העם על מקומו יבא בשלום

מאמר (קיג) וישמע יתרו בגמ' ג' פלוגתות בדבר

ובמסכת זבחים פרק י"ד וישמע יתרו מה שמועה שמע ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא שהיא כתובה בצדו, רבי אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע ובא כו' ומביא ראייה שבאו כל האומות לבלעם כו', ר' אליעזר בן יעקב אומר קריעת ים סוף שמע ובא כו', ויש ליתן טעם במאי קמיפלגי, ויתכן לפרש שמחלקותם אם יתרו היה מתגייר מאהבה או מיראה או מחמת קבול פרס, כי הסובר מתן תורה שמע ובא סובר שנתגייר מאהבה כי לא היה לו שום תכלית אחר אנא קבלת התורה, והסובר מלחמת עמלק שמע ובא סובר שנתגייר מיראה שיתרו היה דר סמוך לו כמ"ש ויאמר שאול אל הקיני סורו רדו מתוך העמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשית חסד עם ישראל וגו', והסובר קריעת ים סוף שמע ובא סובר ששמע מן ביזת ים סוף ורצה גם הוא בביזה ויש קצת סמך לדבר מדקאמר אליו משה והיה הטוב אשר ייטיב ד' עמנו והטבנו לך ואע"פ שסופו לשמה מ"מ יכול להיות תחלתו שלא לשמה ומתוך שלא לשמה בא לשמה וענין זה מבואר בפרשה זו כמה פעמים

מאמר קיד) באור פרשת ואשא אתכם על כנפי נשרים

הראשון הנה בא בפרשת אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי עד אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל וכבר בארנו בספר כלי יקר כל ענין זה ע"ד המדרש על מה דכתיב בעטרה שעטרה לו אמו, משל למלך שיש לו בת וקראה בתי ואחר כך אחותי ואחר כך אמי כך קרא הקב"ה לישראל בת שנאמר שמעי בת וראי וגו' ואחר כך אחותי שנאמר פתחי ני אחותי רעיתי, ואחר כך אמי שנאמר שמעו אלי עמי ולאמי וכפי פשוטו לא שמר סדר המדרגות כי מסתמא אדם אוהב את בתו יותר מאחותו אלא שכל מדרגות אלו נאמרו על הממשלה שמוסיפין והולכין,. כי מדרגה ראשונה שקראם הקב"ה בת כשם שיש לאב ממשלה על הבח כך יש להקב"ה ממשלה על ישראל כאב על בתו וכן לענין החבה ולמדרגה זו זכו בזכות אברהם כי פסוק שמעי בת וראי נדרש על אברהם ואח"כ העלם לקב"ה למדרגה גדולה מזו וקראם אחותי כאח ואחות שהך שוים וריעים ואהובים זה