שפתי דעת קל

וגומר, כי, לשון אף על פי, מלשון כי מנשה הבכור ור"ל ע"ד שפירש"י שם פר' דברים אפשר אדם שהוציאם ממצרים כו' לא היה יכול לדונם כו' אלא היה מתיירא מן העונש כו' כמו כן אמר כי הוציא ה' את עמו רצה לומר אף על פי שהוציא ה' את עמו על ידי משה ממצרים ואם כן איך לא היה יכול לדונם מ"מ היה יתרו מתיירא מן העונש המוטל על דייני ישראל כי המשפט לאלהים הוא כמבואר למעלה פרשת וירא שלכך נאמר אלהים נצב בעדת אל שהדיינים יושבין ושכינה עומדת, להורות כי השכינה הבעל דין שדינו בעמידה כי הדיין הנוטל פרוטה מן זה שלא כדין הקב"ה חוזר ונותן לו א"כ דומה כאילו פסק דין זה נוגע בו כביכול וכאילו הוא ית' הבעל דין שדרכו בעמידה והמשפט נוגע בו ית' על כן הדבר מסוכן ביותר

מאמר (קיב) ויעמוד העם עלה משה וגו' וארז ל כאילו נעשה שותף כו' וזה"ש ויעמוד העם על משה מן הבקר ועד הערב, ואחר כך כתיב וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב ויש לדקדק למה אמר מתחילה הבוקר הערב בה"א הידיעה ואחר כך הזכיר בקר ערב בלא ה"א גם אמר לשון נצב במקום ויעמוד, ונראה שמכאן דקדק רש"י לומר שכל דיין שדן דין אמת לאמתו כאילו עסק בתורה כל היום וכאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויהי ערב ויהי בקר וק' מנ"ל לומר כן ותורה מאן דכר שמיה, ונראה לפרש דמדקאמר לשון ערב ובוקר אם כן יש בו רמז למעשה בראשית שנאמר בהם ערב ובוקר ותוספת שני ההי"ן לפי שבעשרה מאמרות נברא העולם, אך מדחלק שני ההי"ן לשנים יש בו רמז גם לתורה הכלולה בעשרת הדברות שהיו על שני הלוחות חמשה מול חמשה דהיינו חמשה דברות ראשונות שבין אדם למקום ב"ה המתייחסים לבקר וחמשה דברות אחרונות שבין אדם לחבירו המתייחסים לערב, אם כן תרווייהו במשמע, ועל שני דברים אלו נקרא יתרו בשם חובב ובשם רעואל, ר"ל כשם שנקרא יתרו על שם שיתר פרשה בתורה ואתה תחזה בענין הדיינות כך נקרא חובב על שם שחבב התורה ורעואל שנעשה ריע לאל ושני תוארים אלו תלוין ג"כ בדן דין אמת לאמתו שדומה כאילו עסק בתורה כל היום דהיינו חבב התורה, וכאילו נעשה שותף להקב"ה כו' דהיינו ריע לאל, וכמ"ש ויאמר משה לחבב בן רעואל אף על פי שיתרו עצמו נקרא חבב ורעואל דאל"כ חסר מן ז' שמותיו מ"מ יתכן לפרש לשון בן מלשון בן איש חיל שהוא עצמו היה איש חיל ובן ר"ל בר הכי הוא כך נאמר שם לחבב שהוא בר הכי ר"ל בן שהוא ריע לאל וחבב התורה במה שלמד את משה סדר הדיינות על כן רצה משה ליתן לו שכרו במה שאמר והיית לנו לעינים ר"ל תהיה אחר מן הסנהדרין שנקראו עיני העדה ותהיה יושב על מדין ע"ד קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא, ומ"ש כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית נקט דווקא במעשה בראשית כדי ליתן טוב טעם ודעת למה נקרא הדיין בשם אלהים , אלא להורות כי אין מרחמין בדין כלל כי דווקא הקב"ה עושה צדקה במקום משפט אבל דיין ב"ו אינו רשאי לעשות כן כי בזמן שהוא רך לזה הרי הוא קשה לזה כמו שיתבאר בע"ה לקמן פרשת משפטים על פסוק אתה כוננת משרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ע"ש, ובמעשה בראשית עלתה במחשבתו ית' לברא את העולם במידת הדין שנאמר בראשית ברא אלהים וראה שאינו מתקיים על כן שיתף אליו מדת הרחמים שנאמר ביום עשות ה' אלהים כו' וא"כ כדי שלא תאמר שהדיין יהיה שותף להקב"ה לצרף דין ורחמים., קמ"ל במעשה בראשית ר"ל יהיה כולו דין כמו שעלת' במחשבתו ית' בבראשית ברא אלהים לזה יהיה שותף וריע לאל על כן נקרא הדיין בשם אלהים כמ"ש שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי משרים לשון נגיד מורה על הדין הפשוט, ודיבור מורה על המחשבה כמ"ש ודברתי אני עם לבי ר"ל בתחילה דברתי בלבי נגידים נגזר מן לשון אלהים לשון מרות כי כך