שפתי דעת קכט

כי משם יוקח ק"ו על העולם האמצעי וא"כ ידו בכל משלה לכך בא יתרו ונתגייר: מאמר (קי) ויקח יתרו את צפורה

ומ"ש ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה ואת שני בניה וגו' הקדים אשתו לבניו ותלה הבנים באשתו ואחר כך כתיב ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה וגו' הקדים בניו לאשתו ותלה הבנים במשה ואחר כך חזר לומר אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה, לפי שמתחלה אמר שאתה חייב לקבל אשתך כדי לקיים בה מצות שאר כסות ועונה יותר מן הבנים שאין להם כלום חיוב עליו ואחר כך כשהזכיר הר האלהים דהיינו מתן תורה הקדים הבנים כי מצד התורה יש לבניו עליו חיוב ושננתם לבניך וחוב זה גדול יותר מן חוב העונה. שהרי מי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי פטור מפריה ורביה ומצד תלמוד תורה תלה הבנים במשה אע"פ שמדרך הפסוק לתלות הזכרים באשה כמו אלה בני לאה מכל מקום מצד תלמוד תורה תלה הזכרים באביהם כי המלמד אפילו לחבירו תורה כאילו ילדו וק"ו לבניו, ומטעם זה חזר לסדורו הראשון ואמר אני חותנך יתרו בא אליך צא בגיני כי כן דרך השלימים לרוץ למצוה ע"ד הוי רץ למצוה קלה והיינו לצאת לקראת המצוה להכניס הגרים תחת כנפי השכינה, ואם לא בניני כי אתה סובר שקשים גרים לישראל כספחת כי על כן נקרא גר זה בשם יתר כי כל יתר כנטול דמי ומפסיד הצורה של כל ישראל ואם כן אין לך כל כך מצוה בהקבלת פני צא בנין אשתך דבמצוה קא עסיק לקיים מצות עונה, ואם לא בגין אשתך כי אתה חושב להפטר ממנה בעבור שחשקה נפשך בתורה, צא בנין בניך שאתה חייב על כל פנים ללמדם תורה לקיים. ושננתם לבניך ומה שהזכיר כאן שמות הבנים כדי שלא יזלזל ביתרו שנעשה גר עכשיו כי גם אתה גר היית בארץ נכריה, ועוד שעל ידי נצלת מחרב פרעה כשברחת אלי כהוראת שם אליעזר על כן ראוי לך לעשות גם עמדי חסד, ועוד יתכן לומר שלכך פרט שמות הבנים שראוי לו לקרב בניו מצד שמותיהם המורים על הצלתו מחרב פרעה ועל שנתקרב גם בארץ נכריה אבל מ"מ הקדים אשתו כי היא באה בדין לתבוע חוב שלה לכך נאמר שלוחיה לשון רבים כי בכל זמן שהגיעה חוב העונה כאילו שלחה בפעם ההוא שילוחין אחרי שילוחין ובזה מתורץ מה שאמר אחר שילוחיה לומר ששלחה בעל כרחה ולעולם לא מחלה לו על חיוב עונתה וכדי שלא תאמר ששילוח זה היה ממש על כן אמר שנקראת אשת משה גם אחר שלוחיה על כן היא באה לתבוע חובה, ויש מפרשים את כל אשר עשה אלהים למשה ר"ל שעשה את משה אלהים שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה, ולישראל קרא עמו על כן נתגייר, ולי נראה לפרש על פי דרך זה שיתרו בא ללמד את משה סדר מינוי הדיינים כמבואר מפשוטו של ענין, ועל כן פירש"י שנקרא יתר על שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה

מאמר (קיא) לכשנתגייר הוסיף לו אות וי"ו

יתרו לכשנתגייר הוסיפו לו אות וי"ו, וקשה למה דווקא אות וי"ו ונראה לפרש לפי שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום אם כן קודם שנתגייר לא היה יתרון זה מיוחס אליו ולא היה לו חלק ונחלה במשפטים אבל אחר שנתגייר נקרא יתרו יתר שלו כי זהו שימוש וי"ו דבסוף התיבה כי אז היה גם לו חלק ביתרון זה הפך מאמר לפניהם ולא לפני גוים לכך נאמר וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלהים למשה ר"ל עשה את משה דיין ושופט שנקרא אלהים כמ"ש עד האלהים יבא דבר שניהם, ואלו היה דיין אצל אומה אחרת לא היה כל כך בית מיחוש של סכנה, אמנם הדבר המסוכן ביותר כי עשאו דיין לישראל עמו ר"ל עמו של הקב"ה וכן פירש"י פרשת דברים אין דייני אומה זו כדייני שאר אומות כו', על כן כאשר ראה יתרו איך משה חתנו בסכנה גדולה על כן בא ללמדו סדד הדיינות ומינויים, ומ"ש כי הוציא ה'