שפתי דעת קכח

נס נגלה ללא צורך להציל מן חום הטבע את הנכנס לאש או למים במזיד, ופסוק כל המחלה מדבר בשאר חלאים שאין כח ביד האדם להשמר מהם, ולמ"ד זה מרה, קשה והלא לא נאמר שם לשון מחלה ואיך דרש פ"ג במספר מחלה, ונראה שדקדק מן פרשה זו שנאמר ויבואו מרתה וגו' ואחר כך כתיב כל המחלה וגו' מה ענין המחלה אל מי מרה, אלא לפי שסתם מרה שבאדם יש בה פ"ג חלאים כמנין מחלה והם תלוין במרירות המרה ומכאן נוכל ללמוד גם על מי מרה שהיו מרים כמו מרה ממש אם כן גם במי מרה היו תלוין פ"ג מיני חלאים כמספר מחלה על כן אמר אחר רפואת מי מרה כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו' ואולי אמר זה על מי היאור שלקו ואז היו מרים בלי ספק, ומן סמיכות הפרשיות למד שפת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלתן מדסמך לפרשה זו תלונות חסרון המים ותלונות חסרון הלחם ובא להם התשובה בבקר תשבעו לחם וגו' וכתיב ויחנו שם על המים א"כ היתה תלונותם שאין להם במה לבטל מחלה זו ואח"כ נאמר ויצמא העם למים מכלל דמתחילה לא נתלוננו כי אם על חסרון הרפואה

מאמר (קח) ענין י"ב עינות מים ושבעים תמרים ומ"ש י"ב עינות מים ושבעים תמרים וכתיב ויחנו שם על המים ולא הזכיר תמרים נראה שמכאן ראה רש"י לדרוש י"ב עינות מים כנגד י"ב שבטים ושבעים תמרים כנגד ע' זקנים ורצה לומר שעיקר טעם חנייתן שם לפי שראו סימן במים כנגד י"ב שבטים וזה שייך לכולם אבל מה שיש כאן סימן אל ע' זקנים לא היו משגיחין בזה לעשות חנייה לכל ישראל לכך פרט לומר ויחנו שם על המים

פרשת יתרו מאמר (קט) מה שמועה ששמע כו'

וישמע יתרו כהן מדין את כל אשר אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, מה שמועה שמע קריאת ים סוף ומלחמת עמלק ובמסכת זבחים כתובים שני הדיעות הללו ומסיק שם רבי אליעזר אומר מתן תורה שמע כו' ועתה יש לדקדק למה לא הביא רש"י רק שני דיעות אלו ובסמוך משמע שיתרו אחר מתן תורה בא וכפי הנראה שרצה לפרש מה שנאמר למשה ולישראל עמו אע"פ שמפרש שקול משה כנגד כל ישראל מ"מ אכתי קשה מה ענינו לכאן אלא שר"ל ששמע דבר אחד שתלה במשה ולא בישראל ושמע דבר שני שתלה בישראל ולא במשה והיינו קריעת ים סוף ומלחמות עמלק כי קריעת ים סוף היה תולה בעצמות יוסף שגרמו שהים ראה וינס ובדבר זה היה משה מזורז יותר מכל ישראל כי כולם עסקו בביזת מצרים ומשה חכם לב יקח מצות ויקח עצמות יוסף עמו ובזה גרם קריעת ים סוף, אבל מלחמת עמלק תלה בישראל ולא במשה כי אז היו ידי משה כבדים על שנתעצל במצוה ומינה אחר במקומו כפירש"י בפ' בשלח ונקט הפסוק אלו לפי ששתים אלו חברו במה הצד השוה שמהם למד יתרו כי גדול ה' מכל אלהים כי במלחמת עמלק מסיק בילקוט פר' בשלח ויהי ידיו אמונה עד בא השמש מכאן שעמדה לו השמש מכאן למד יתרו שהקב"ה מושל על המערכה שבעולם האמצעי ובקריעת ים סוף הפיל הקב"ה שר שלמעלה שנקרא מצרים שנאמר והנה מצרים נוסע אחריהם שר של מצרים וכתיב וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים היינו בשר שלהם ומשם ראה יתרו שהשם יתברך מושל על עולם העליון שבו המלאכים ועל העולם האמצעי ומ"מ גדולה על כולם מה שראהו מושל בעולם העליון בשר של מצרים לכך נאמר כי הוציא ה' את ישראל ממצרים ר"ל מתחת יד שר שלהם שנקרא מצרים וזה וודאי גדולה על כולם כפירש"י