שפתי דעת קכז

ישיר לפי שכל קילוסו של משה היה באז דהיינו אחד רוכב על ז' שהקב"ה אחד רוכב שמים על כל המערכה הכלולה בז' כוכבי לכת אף על פי שמעולם אתה מכל מקום לא היה כסאו יתברך נכון בפי כל עד שראו נסי ים סוף ואז הודו כולם כי ישבת לכסא שופט צדק ונמצא שמאז כסאו נכון, או יאמר מעולם אתה כי בקריעת ים סוף היה קילוסו יתברך עולה מן המים כי גם מעולם קילוסו של השם יתברך היה מן המים כדמסיק ברבתי בפסוק יקוו המים כו' עיין שם, וכן מזמור אמרו לאלהים מה נורא מעשיך שהזכרתי למעלה פרשת בא על דרך המדרש הדורשו על פרעה עיין שם ובו הזכיר גם קריעת יה סוף שנאמר הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו כו' ואחר כך אמר אבא ביתך בעולות וגו, וזה כדמות ראיה לדברינו שתכלית היציאה ממצרים ובקריאת ים סוף היה כדי לבא בית ה' בעולות ושאר קרבנות, ומה שאמר הפך ים ליבשה וחזר שנית ואמר בנהר יעברו ברגל רמז לשאר נהרות שנבקעו אגב הים, או יאמר בנהר יעברו ברגל דהיינו בשביעי של פסח שגם הוא מכלל ימות הרגל כדי ששם ישמחו בו כי סתם הוקבע לשמחה על כן שמחם ה' ביום ההוא אשר כבר הוקבע ליום שמחה, ותדע כי במקום אחר נאמר לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ הזכיר שם של רחמים אצל שמות להורות שהרשעים מהפכין רחמיו לדין ששם של רחמים יפעל בהם שמות שממון וכן נאמר כאן וישקף ה' אל מחנה מצרים ה' של רחמים השקיף עליהם להמם ולאבדם, וכאן נאמר לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם הפך ים ליבשה בנהר יעברו רגל שם נשמחה בו רצה לומר אלהים מדת הדין כי מ"ה ודאי נורא עלילה על בני אדבם ומכל מקום הצדיקים מהפכין דין לרחמים כי באותו שם עצמו הפך ים ליבשה שם נשמחה בו בשם של דין כמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב פירש"י כשישראל עושין רצונו של מקום השמאל נעשית ימין זה"ש שם נשמחה בו, מושל בגבורתו עולם ר"ל מה שהקב"ה מושל בגבורתו עולם במדת דינו היינו עיניו בגוים תצפנה דוקא באומות עליהם הוא משקיף לרעה אף במדת רחמיו כמ"ש וישקף ד' אל מחנה מצרים, ברכו עמים אלהינו השם נפשינו בחיים,. כי שם אלהינו אע"פ שענינו דין מ"מ שם נפשינו בחיים ומסיים באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה וכל הענין מבואר על זה הדרך

מאמר (קז) ענין מתיקת מי מרה ופלוגתא בפסוק והסיר ד' ממך כל חולי

וקרוב לשמוע שזהו ענין מתיקות מי מרה ע"י ויורהו ד' עץ כי על ידי עץ חיים של התורה יתהפך כל מר למתוק והוא משל צודק על היפוך דין לרחמים, ועל זה אמר כל המחלה אשר שמתי במצרים שהפכתי להם רחמים לדין לא אשים עליך כי אני ד' רופאך מתנהג עמך במדת רחמים וכל שכן לדעת האומרים שהיה עץ מר ופעל מתיקות והיינו הך, ובפרק המקבל מסיק והסיר ד' ממך כל חולי אמר רב זו צינה דאמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים ר' אליעזר אומר זו מרה דאמר מר פ"ג חלאים תלוין במרה כמספר מחלה וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלתו, וקשה איך יאמר והסיר ד' אחרי שצינים ופחים אינו בידו, ביאור הדבר שרצה לתרץ כי כאן נאמר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ש"מ שלכתחילה לא תחול המחלה כלל ולהלן אמר והסיר ה' ממך כל חולי משמע שעל כל פנים יש כח ביד המכה לחול ואולם אחר שתחול יש ביד הקב"ה להסירה, ותירץ שכאן מדבר בצינים ופחים שאינן בידי שמים כי מסר ה' לכל אדם בינה והשכל עד ששומר נפשו ירחק מהם על כן נתן ה' כח ביד הטבע שתחול על כל פנים אם אינו נשמר מהם ומ"מ אחר שתחול יסירה הקב"ה וההיקש בזה בכל נזיקין שיש כח ביד האדם להשמר מהם וזה"ש כאן באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה והיינו צינים ופחים כי אין הקב"ה עושה