שפתי דעת קכו

שינה ולא הזכיר שתי בקיעות ומביא דברי רבי עקיבא אלא לפי שהגרסא דלהלן סוברת שר' בנאי דרש מן ויבקע עצי עולה שתי בקיעות הן בקיעות הים הן בקיעות שאר נהרות, הכל בזכות בקיעה דאברהם ע"כ הוצרך להזכיר שתי בקיעות, ולא הזכיר דברי ר"ע, כי מה יוסיף ר"ע על דברי ת"ק, אבל גירסא של פרשה זו סוברת שרב בנאי לא הזכיר כי אם בקיעה אחת דהיינו הים ממש, וא"כ רבי עקיבא בא להוסיף אף שאר מימות, ומה שלא הזכיר זכות יצחק לפי שמדתו דין גמור ועל הים היו אבותינו נתונים בדין אם להנצל או להטבע עם המצרים וכפי שורת הדין לא היו ראויין להנצל שנאמר וימרו על ים בים סוף ש"מ שממרים היו עם ה' על ים סוף אם כן לא ניצולו כ"א במדת אברהם ויעקב שנ' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם שנ' נחית בחסדך עם זו הרי מדת חסד של אברהם היא שעמדה לאבותינו ולנו, ומדת אמת דהיינו אמונה שנ' ויאמינו בה' ובחסד ואמת יכופר עון לא מצד שורת הדין, ומה שנרמז הצלת ישראל בעת צרה זו על הים בפסוק ויבקע עצי עולה לפי שבמעשה העקידה הבטיח ה' את אברהם שיהיה אפרו צבור ומונח לדורות להצילם בכל עת צרה, וליעקב נאמר ופרצת ימה וגו' נתן ידו בכל הנהרות שבכל קצוי ד' רוחות העולם ע"י בקיעת הים כאמור, ותדע כי שירת הים נאמר בתחילתה אשירה לה' כי גאה גאה וגו' עזי וזמרת יה וגו' הזכיר העז והגאוה של השם ית' ומסיים מקדש ה' כוננו ידיך מה ענין המקדש לכאן, וכן מזמור ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר התחיל בגאותו ית' ועזו, ומסיים ג"כ במקדש שנא' עדותיך נאמנו מאוד לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים וכאן נאמר ג"כ מקדש ה' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד, ושם נאמר נשאו נהרות ה' וגו' ש"מ שכל המזמור מדבר בקריעת ים סוף, ובזה מיושב המדרש האומר שבזכות ויבקע עצי עולה נבקע הים לישראל כי כבר ידעת שאברהם שאל באיזו זכות ירשו ישראל הארץ והשיב לו בזכות הקרבנות, משם ראיה שתכלית ירושת הארץ היתה להביאם אל מקום המקדש להקריב שם הקרבנות וזהו שמסיק בילקוט רבי ישמעאל אומר בזכות ירושלים נבקע הים שנאמר עורי עורי לבשי זרוע ה' עורי כימי קדם שנות עולמים ואומר הלא את היא המחרבת ים וגו' והיינו כדי להקריב שם קרבנות, וזהו דעת האומר שבזכות ויבקע עצי עולה נבקעו המים, והמקדש נקרא גאון עזכם שנא' מקדשי גאון עזכם לפיכך התחיל שירה זו בלשון גאון ועז לפי שר"ל בסופה נהלת בעזך אל נוה קדשך וגו' תביאמו ותטעמו בהר נחלתך וגו' מקדש ה' כוננו ידיך שהמקדש נברא בשתי ידים לפי שהמקום ההוא יתן עדות ה' נאמנה לומר ה' ימלוך לעולם ועד, ואולי גם מטעם זה הים ראה עצמותיו של יוסף וינס כי משכן שילה היה בחלקו, לכך נאמר גם במזמור ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר וגו' נכון כסאך מאז וגו' מסיק ברבתי מן אז ישיר משה נכון כסאך והיינו מן אותו אז והלאה כי משה התחיל לשורר לה' וכן במקדש שוררו על הקרבנות נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם כפל הלשון לפי שהראשון קאי על הים עצמו והשני קאי על כל שאר נהרות ומימות שבעולם שקולם היה נשמע בכל והעולם, ישאו נס להביא נהרות דכים כי שבו לתנאם הראשון להקרע גם להבא לדורות, תנאם הראשון התחיל מן ששת ימי בראשית זה"ש מקולות מים רבים אדירים רצה לומר האדירים שבששת ימי המעשה משם נמשכו משברי ים כי מאז הותנה לשבר הים בעת הצורך כדי שיהיה אדיר במרום ה' כמ"ש מי כמוך נאדר בקודש וגו' עדותיך נאמנו רצה לומר ישראל שהם עדותיך כמ"ש אתם עדי נאם ה' ואני אל, על הים נאמנו מאוד שנאמר ויאמינו בה' וגו', ודבר זה לביתך נאוה רצה לומר ראויים הם לדור אתך במדור אחד כמו שנאמר זה אלי ואנוהו אדור עמו בנוה שאנן אחד, קדש ה' לאורך ימים כמו שמסיים השירה ואמר ה' ימלוך לעולם ועד, ומ"ש נכון כסאך מאז מן אז