שפתי דעת קכה

יוסף וגומר ומנלן דבזכות זה נקרע הים שנאמר הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה כו' ומה ענין קריעת ים סוף אל ארונו של יוסף אלא לפי שראה הים את משה דבמצוה קא עסיק על כן וינס כי כן משפטו להקרע לעוסק במצוה ומכאן למד רבי פנחס לומד חלוק נמי להאי דדרי חוטא לפסחא דבמצוה קא עסיק, ומה קריעת ים סוף היה לא לישראל לבד אלא אפילו לערב רב דלוה בהדייהו שלא יאמרו כך עושין לבני לוי' כך א"ר פינחס חלוק נמי להאי טייעא דלוה בהדייהו כו' כי לשלשה כתות אלו כבר ברית כרותה לדורות לכל מימות שבעולם שיקרעו בכל עת הצורך, וברבתי מסיק בפסוק יקוו המים וכן בפרשה זו תנאים התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהיה נקרע לפני ישראל הה"ד וישב הים לאיתנו לתנאים שהתנ' עמו, וקשה הלא קיום התנאי היה קודם שנקרע ופסוק וישב הים לאיתנו נאמר אחר שחזרו המים למקומם, אלא שר"ל שכשחזרו המים למקומם חזרו על תנאם הראשון לחזור ולהקרע לישראל בכל עת הצורך שלא יאמרו המים כבר קיימנו התנאי שהותנה עמנו בששת ימי בראשית אלא גם מכאן והלאה חל עליהם התנאי בכל מימות שבעולם: מאמר (קו) ויבקעו המים בזכות ויבקע עצי עולה

וברבתי פרשה זו מסיק רבי בנאי אומר בזכות אברהם אני בוקע להם את הים שנאמר ויבקע עצי עולה וכתיב כאן ויבקעו המים רבי עקיבא אומר בזכות יעקב אני קורע להם את הים שנאמר ופרצת ימה וקדמה וגו' ובמאי קמיפלגי למה נקט א' לשון בקיעה וא' לשון קריעה, ונראה לפרש שלשון בקיעה שייך דווקא בים עצמו שמשה נתן בו מטהו כחוטב עצים המבקע בקרדום העץ, וכמו שכתוב הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו כי אין בקיעה אלא בכלי אבל לשון קריעה שייך בשאר נהרות שלא הרים משה מטהו עליהם אלא נקרעו מעצמם ולכך אמרו ביתרו מה שמועה שמע קריעת ים סוף למה נקט לשון קריעה, והלא בכל פרשה זו לא נאמר כי אם לשון בקיעה אנא לפי שע"י שנבקע הים נקרעו כל מימות שבעולם, ודבר זה שמע יתרו יותר מכל הנסים, כי רבים באו מכל המקומות אשר שם היו נהרות וימים והעידו על קריעתם, והבין כי כל זה בא מן מקור מים של הים אשר בקע משה, ומה שכתוב ויבקעו המים כל מימות שבעולם והזכיר לשון בקיעה לפי שבזה כלל גם הים על כן נקט בקיעה בעבור בקיעת הים שהיה עיקר ואגבו נבקעו כל מימות אבל כשמזכיר שאר מימות בפני עצמם יפול עליהם לשון קריעה ולא בקיעה, ולפי זה ר' בנאי ור"ע מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כי ר' בנאי מדבר בים עצמו ולכך אמר בזכות אברהם אני בוקע לכם הים , שנאמר ויבקע עצי עולה בקרדום ממש דוגמת נתינת מטה משה בים, ויש קצת רמז שנעשה לאברהם נס במקום הים בעמק השידים הוא ים המלח, ושם נעש' לו נס בהצלתו של לוט וסדום אשר נטבעו שם בבארות בארות חמר, ובזכותו הוציאם משם במקום שסופו להיות ים המלח כך היה סימן לבניו שיעשה להם נסים בים ובטיט שהי' שם, כפרש"י על פסוק טבעו בים סוף אין טביעה אלא בטיט, ובזה מיושב מה שהוצרך הפסוק לומר הוא ים המלח, אבל יעקב נעשה לו נס בשאר נהרות שנאמר בו כי במקלי עברתי הירדן הזה נתן מקלו בירדן ונבקע ע"כ בזכותו אני קורע לכם הים, כי לשון קריעה שייך בשאר נהרות ומביא פסוק ופרצת ימה היינו הים ממש, וקדמה היינו רוח קדים שנאמר ויולך ד' ברוח קדים עזה וגו' צפונה ונגבה שנ' והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, ותדע דבפ' וירא מסיק הרבתי דברי רבי בנאי בלשון אחר וז"ל רבי חייא בר יוסי בשם רבי מיאשא, ותני לה בשם רבי בנאי בשכר שתי בקיעות שבקע אברהם אבינו עצי עולה זכה להבקע הים כו' שנאמר ויבקעו המים ע"כ, וקשה, והבט ימין וראה למה נקט להלן שני בקיעות ולא נזכרו שם דברי רבי עקיבא וכאן