שפתי דעת קכד

דרך לא זו אף זו כי המלאכים פשיטא ראוי להם לוותר על כבודם ולילך לפני ישראל כי גדולים צדיקים ממלאכי השרת ואלמלא ישראל לא היה להם מציאות אלא אפילו הקב"ה בעצמו ובכבודו ויתר ומחל על כבודו והלך לפניהם, וכשראו המלאכים הליכותיך שהלכת לפניהם הליכות אלי מלכי בקודש מאז למדו המלאכים קל וחומר מן השכינה והלכו גם המה לפניהם ומכאן למדו שקדמו שרים אחר נוגנים, וכן בכל ימות השנה ארז"ל שאין המלאכים אומרים שירה עד שיאמרו ישראל תחלה, שנאמר ברן יחד כוכבי בוקר ואחר כך ויריעו כל בני אלהים ויש רמז בפרשה לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש ליל לפני העם והוה ליה למימר מלפני העם ונראה שמטעם זה דרשו רז"ל שהיה עמוד הענן משלים לעמוד האש כו' ונראה לפרש הכי לפני העם לפני ממש רוצה לומר כי ישראל הם לעולם מתחילין לומר שירה ושבח לאל יתברך בין שבח השייך לבוקר בין שבח השייך אל הערב דהיינו כל זמן שעדיין לא אמרו שירה של בוקר אם כן עדיין לילה ולא מש עמוד האש לומר שיום הוא לפני העם ר"ל קודם שעשאוהו העם לבוקר על ידי שאמרו שירת הבוקר וכמו שאמר ברן יחד כוכבי בוקר, וכן לא ימיש עמוד הענן יומם לומר שלילה הוא לפני העם ר"ל קודם שיאמרו שירת הערב כי לישראל נמסרו מדת יום ומדת לילה והם קדומים לקבוע זמן התחלת יום והלילה ואחריהם המלאכים וכן ענני כבוד שהזכיר כאן ויש עוד רמז בלא ימיש לפרש"י על שמזכירין מדת יום בלילה ומדת לילה ביום וק"ל, ולפי שמזמור זה מדבר כולו מן מתן תורה שנאמר אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון וגומר ואחר כך הזכיר ענין קריעת ים סוף והיה לו להקדים קריעת ים סוף אלא שבא להורות שבזכות התורה זכו לנס זה כי על ידי נסי הים באו לכלל ידיעה באלהיות וקנו אמונה שלימה וסוף המעשה תחלת המחשבה כי כשקרע להם הים היתה הכוונה כדי שיהיו ראוין לקבלת התורה על כן הקדים מתן תורה לקריעת ים סוף כי מתן תורה קדם במחשבה וכן על ידי ניסי המדבר והמן באו גם כן לידי האמונה לכך נאמר ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף כי על ידי נסי המדבר וים סוף יקנו אמונה שלימה ויהיו ראוין לקבלת התורה ולפי שנסי המדבר והים לא היו כי אם לדור ההוא אשר ראו בעיניהם את כל מעשה ד' הגדול והנורא,. אבל לדורות הבאים ברוב הימים הכל נשכח על כן השאיר ד' רושם לדורות בשני הנסים נס המן זכרון לדורות ע"י צנצנת המן אשר הונח למשמרת לפני ארון העדות, וקריעת ים סוף השאיר ג"כ זכר לדורות כי רז"ל אמרו ויבקעו המים כל מימות שבעולם נבקעו ויש להקשות על מה זה עשה ד' ככה נס בכל מימות בחנם ללא צורך, אלא לפי שעל ידי קריעת ים סוף נתן ד' עוז ותעצומות לעמו בכל מימות שבעולם שיקרעו להם בכל עת הצורך כמו שעכשיו ע"י קריעת ים סוף נקרעו כל מימות שבעולם כך לדורות תהיה יד ישראל תקיפה על כל מימות שבעולם מאמר (קה) ויבקעו המים כל מימות שבעולם ומעשה דרבי פנחס

כמעשה של רבי פנחס בן יאיר שאמר אל גינאי נהרא חלוק לי מימך כו' ומסיק שנחלק לו הנהר לפי שהלך לפדיון שבוים. ונחלק גם לההוא דדרי חיטא לפסחא דבמצוה קא עסיק ונחלק גם לההוא טייעא דלוה בהדייהו וקשה במה ידע רבי פנחס כי כחו גדול כלכך לגזור על המים שיתחלקו לג' כתות אלו ונראה שלמד זה מן ויבקעו המים וכי בחנם בקע ד' כל מימות שבעולם אלא וודאי לכדי להחזיק את ישראל בכל מימות שבעולם שידם בכל המים והנהרות לגזור עליהם אומר ודברים ויקם להם אך בתנאי זה כשיהיו דוגמת קריעת ים סוף מה קריעת ים סוף היו להולכים לפדיון שבוים כי ישראל יצאו מן השביה לפדות גוי ואלהיו וכדי שיהיו השבוים בני חורין על כן נקרע הים כך לדורות יקרעו כל מימות להולכים לפדיון שבוים, וכמו שהים נקרע בזכות אותו דבמצוה קא עסיק שנאמר ויקח משה את עצמות