שפתי דעת קכג

אבין הלוי למה הדבר דומה למלך שירד למלחמה ונצח ובא בנו ועבדו ועטרה בידם ליתן בראשו של מלך אמרו לו בניך ועבדיך עומדים ועטרה בידם מי יכנס תחילה אמר להם שוטים שבעולם עבדי קודם לבני, יכנס בני תחילה, כך כיון שעלו ישראל מן הים באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה למלאכי השרת הניחו לישראל תחילה לה שנ' אז ישיר משה, נמצא הנשים ומלאכי השמים עומדים מי יקלס תחילה, א"ר חייא בר אבא רב השלום עושה שלום ביניהם שנאמר קדמו שרים אחר נוגנים קדמו שרים אלו ישראל אחר כך נוגנים אלו המלאכים בתוך עלמות תופפות אלו הנשים איר לוי השמים לא מקבל את הדבר זה אלא הנשים קלסו תחלה דכתיב בתוך עלמות תופפות, העלמות בתוך עיין כל נוסח המאמר בילקוט, ויש לדקדק למה קרא לישראל שרים, ולמלאכים נוגנים, ולמה היו התופפות דווקא הנשים, ובמאי קמיפלני ר' אבין ור' חייא , וע"ק למה לא אמרו הנשים כ"א פסוק שירו ליי' כי גאה גאה וגו' ונראה שמחלוקתם אם פסוק אשירה לה' כי גאה גאה מכלל השירה או. לא כי יש מקום לומר מאחר שאמר אשירה לה' להבא משמע א"כ אין פסוק זה עצמות השירה אלא הפסוק שאחריו התחלת השיר' מן עזי וזמרת יה והלאה ושם מספר והולך ענין סוס ורכבו רמה בים שהזכיר בפסוק ראשון כי עליו יסובבו כל דברי השיר' הזאת, ויש מקום לומר שגם פסוק ראשון מכלל השירה, ותדע כי האנשים שהיו בכלל השעבוד ע"כ אמרו עזי וזמרת יה המורה על תקפו של מדת הדין שפגעה בהם בשעבוד מצרים כדי להטיב אחריתם כמ"ש ויהי לי לישועה אבל הנשים שלא היו בכלל שעבוד מצרים לא היו יכולין לו' עזי וזמרת יה, ומ"מ פסוק ראשון היו יכולין לו' כי כשרדף פרעה אחריהם היה בדעתו לעקור את הכל לפיכך כשסוס ורוכבו רמה בים היו גם הנשים באותו נס ע"כ לא יכלו הנשים לו' כ"א שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים, אבל המלאכים אפילו פסוק ראשון לא אמרו כי המלאכים רואים בכל רגע נפלאות גדולות ונוראות יותר מן סוס ורוכבו רמה בים ועוד שהם לא היו בכלל הצלה זו וא"כ כל נוסח השירה אינו שייך למלאכים ומ"מ לכבודן של ישראל היו מנגנים הניגון אשר באותו ניגון היו מנגנים ישראל נוסח המלות של כל השיר' והמלאכים לא היו משוררי' המלות אלא הניגון לבד מן השירה, והנשים לא היו רשאים לנגן כל נוסח השירה לפי שקול באשה ערוה על כן לקחו התפים כלי זמר לנגן בהם דוגמת הניגון שבו היו ישראל מנגנים המלות, , ולהנחה זו יש לומר כי רב אבין סובר שפסוק אשירה לה' וגו' אינו מכלל השירה, ואם כן ישראל קדמו למלאכים לפי שישראל אמרו כל השירה מלה במלה ע"כ דין הוא שיקדמו למלאכים שלא ירדו למצרים ע"ד ארז"ל כלום למצרים ירדתם כו' ולא אמרו נוסח השירה כ"א הניגון לבד היו מנגני' וישר' אמרו גם המלות, והמלאכים קדמו לנשים כי המנגן בפה יותר גדול מן המנגן בכלי זמר ע"כ קדמו המלאכים שהיו לכל הפחות מנגנים בפה לנשים שלא היו מנגנים כ"א בכלי תוף ומ"ש שירו לה' וגו' אינו מכלל השיר' אבל רבי חייא סובר שגם פסוק אשירה לה' כי גאה גאה מכלל השירה ואם כן הנשים קודמים למלאכים כי הנשים אמרו לכל הפחות פסוק ראשון המלות ממש והמלאכים לא אמרו כלום אפי' פסוק ראשון לפי שלא היו בשעבוד מצרים וא"כ מה איכפת להם אם סוס ורוכבו רמה בים ע"כ קדמו שרים ואח"כ נוגנים ובתוך עלמות תופפות. מאמר (קד) ביאור פסוק וה' הולך לפניהם הוא ובית דינו

ומה שנתרצו המלאכים ליתן קדימה לישר' בא המשורר לתרץ במ"ש ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש קדמו שרים וגו' וזה קאי על מ"ש וה' הולך לפניהם וגו' וכ"מ שנ' וה' הוא ובית דינו כו' ולפי זה למדו המלאכי' ק"ו מן הב"ה שויתר על כבודו כי מן פסוק זה למדו רז"ל שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנ' וה' הולך לפניהם ובזה נר' לי לתרץ מה שהקדים בית דינו ברבוי וי"ו של וה' אל הקב"ה עצמו לפי שאמר