שפתי דעת קכא

ולא שום כלי זיין כי היה בדעתם לחזור מצרימה אם תקראנה אותם מלחמה אבל על הטובים שבישראל אמר וחמושים מזוינים עלו בני ישראל ממצרים כי בני ישראל היינו הטובים למדו מן ישראל אביהם להכין לעצמם הדרך בתפלה ולמלחמה בדרך הטבע ומה שיחסר הטבע ישלים הנס על כן עלו מזוינים ממש, ובדרך הרמז כלי זיינם עליהם הקול קול יעקב שקרא יעקב במקום אחר חרבי וקשתי הקול קול תורה ותפלה תורה חמשה חומשי תורה והתפלה שבע ביום הללתיך והיינו וחמושים מזויינים הכולל מספר חמשה ומספר זיין מאמר (ק) מדרש על פסוק ויקח משה את עצמות יוסף עמו

ולדעת רז"ל שדרשו פסוק ויקח משה את עצמות יוסף עמו זשה"כ חכם לב יקח מצות ואויל שפתי' ילבט שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב ומשה היה עסוק בעצמות יוסף כו' ויתכן לפרש שמדרש זה בא ליישב סמיכות ויקח משה את עצמות יוסף עמו לפסוק וחמושים עלו בני ישראל לומר לך שכולם עלו חמושים מזויינים בכסף וזהב כדמסיק ברבתי על פסוק וירק את חניכיו שהוריקן באבנים טובות כו' כך חמושים האמור כאן לומר לך שכולם עלו חמושים עסוקים להיות מזויינים בביזת מצרים אבל משה יקח מצות והיה עסוק בעצמות יוסף, ומ"ש ואויל שפתים ילבט נראה לפרש על מה שנאמר ויסע משה את בני ישראל הסיעם בע"כ מן ביזת הים ועל זה מפורש בקבלה תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף מאמר (קא) דורשי רשומות אמרו וילכו ג' ימים במדבר ולא מצאו מים התורה כו'

ובמסכת בבא קמא מסיק דורשי רשומות אמרו וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים אין מים אלא תורה כו' לכך תיקן עזרא שיהיו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת וק' למה דוקא בימים אלו, ונר' לפרש שכונת דורשי רשומות להסמיך ענין וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים לפסוק ויסע משה את בני ישראל וילמוד סופו מתחלתו כי בתחלת הפרש' בא ללמדנו איך עסק ביזת הכסף של מצרים היה מעוור עיני בעליהם שע"י שהיו טרודים בביזת הכסף היו מתבטלין מן עסק המצוה של עצמות יוסף אף ע"פ שכבר השביעם יוסף על זה מ"מ שכחו גם כשבועה ובטלו המצוה, ובסוף הפרשה בא ללמדנו איך שעסק ביזת תורי זהב שעל הים היה מבטל אותם גם מן עסק תלמוד תורה לפיכך ויסע משה הסיען בעל כרחם כי ראם אותם באים לידי ביטול תורה ע"י הביזה עד שהלכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים התורה, וע"ד אם תעזבנו יום יומים אעזבך והיינו ג' ימים וע"ד ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וק"ל כי כל המבטל מן התורה יש לו בטלים הרבה כנגדו ר"ל ע"י ביטול יום אחד תגבר השכחה עליו עד שלא יוכל לחזור ולבא לידי תורה תוך שני ימים כי כפלים לתושיה ועוד טעם נכון בדבר כי מן הדין יותר יהיה לאדם חשק אל התורה שנ' בה כי היא חייך ממה שיש לתורה חשק לדבק אל האדם בעל חומר לפיכך אם היא עוזב התורה יום ק"ו שהתורה גם כן עוזבת אותו יומים וזה טעם נכון, על כן דרש על שני ענינים אלו פסוק חכם לב יקח מצות וזה קאי על תחילת הפרשה כאמור, אבל על סוף הפרשה דרש סוף הפסוק ואויל שפתים ילבט כי בתחילת הפרשה אמר שעסק ביזת מצרים שנעשה בידים ממש אין כל כך חידוש שביטל אותם מן עסק המצות שנעשה גם הוא בידים כי אי אפשר לפעול שני פעולות בידים כאחד אבל בסוף אמר שעסק ביזת תורי זהב ביטל אותם גם מתלמוד תורה שבפה והיו יכולין לפעול שניהם כאחד כי זה בידים וזה בפה ואעפ"כ היו שפתותיהם יגיעים מלעסוק בתורה לכך נאמר ואויל שפתים ילבט והוא לשון יגיעה וטורח כפירוש רש"י פרשת חקת כמה לבטנו בדרך כו' והוא גם כן לשון יגיעה ומאחר שתורי זהב גרמו להם ביטול התורה על כן תיקן להם עזרא