שפתי דעת קכ

שכל הגלות הזה היה למרק עון מכירת יוסף אשר מקורו בא מן ויבא יוסף את דבתם רעה מן רעה זו נתגלגלו הדברים שהשליכוהו לבור אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו ואחר כך טבלו את כתנתו בדם שעיר עזים ועל ידי פעולה זו הרעה נתנלגלו הדברים שירדו למצרים בור עמוק בערך ארץ ישראל שהרי נא' בו בכל מקום לשון וירד מצרימה והוא בור אין בו מים כי אין גשמים מצוין במצרים אבל נחשים יש בו פרעה מלך עריץ שנ' בו התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו כי הכל מידה כנגד מידה וכנגד מה שנמשך כל זה מן דבתם רעה וישחטו שעיר עזים נולד כנגדם כוכב ששמו רעם והוא סימן דם והריגה וע"י המילה ניצולו על כן אמר שלחתי אסיריך מבור מים אין בו והוא כינוי לארץ מצרים להורות שהכל היה במדה ובמשקל זה לעמת זה ומ"ש היה רבי מתיא בן חרש דורש נקט לשון היה לפי שלא אמר דרש שלו על קושית מפני מה הקדים לקיחתו כו' אלא היה דורש פסוקי דיחזקאל ואגב דרשה שלו רצה לתרץ ג"כ קושית מפני מה הקדים לקוחתו כו' והוא כדי שיהיו עסוקים במצות כו' כי כל מצוה דווקא בעידנא דעסיק בה מנינא ומצלא ואין נוטלים שכר אלא על המעשה כי שכר מצות שעל טוב הכוונה בכל מצוה בהאי עלמא וכל עיקר השכר שבעה"ז הוא על המעשה לפום צערא אגרא אבל על עיקר האמונה והכוונה שבלב אין זמן קבלת שכר כי אם בעה"ב ובעה"ז הכל לפי רוב המעשה אבל לעה"ב אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים כי הוא זמן קבלת המתן נוסף על השכר, ובדרך פשוטו לכך הקדים לקיחתו ד' ימים משום ביקור מן מום שלא ליתן פתחון פה למינים לומר שמצד שמום בו לא ירצה להדמות למזל טלה בכור המזלות ולכך לא הגין עליו המזל מלמעלה, ואם כן קשה מאחר שעיקר ע"ז בלב וא"כ בביטול בלב סגי, ע"כ אמר שמ"מ אין נוטלין שכר כ"א על המעשה לעקור ע"ז ולשרש אחריה, ומ"ש גם את בדם בריתך כל הענין בלשון נקיבה הורה בזה רמז לארז"ל בזכות נשים צדקניות שבאותו דור נגאלו אבותינו ממצרים ע"כ הסב הנביא הדבור כמדבר עם הנשים כי המה היו עיקר בגאולה זו כמ"ש מוציא אסירים בכושרות בזכות נשים הכשרות לכן נאמר גם את בדם בריתך יצאו אסיריך וגו' ובמדרש מדלג על ההרים בזכות האבות מקפץ על הגבעות בזכות האמהות לכך נאמר ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית, לבית אבות היינו בזכות אבות שה לבית בזכות האמהות שנקראו בית, וכמ"ש ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את לרבות שרה, את יצחק לרבות רבקה ואת יעקב בוי"ו ריבוי שני לרבות רחל ולאה, ויזכור אלהים את בני ישראל את לרבות כל נשים צדקניות שבאותו דור, וזה"ש ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אליו כדי להוציא מכאן רמז שאם לא יספיק זכות אבות ואמהות יצרף לזה גם זכות נשים צדקניות שהם דוגמות השכן הקרוב אליו ובזכותם נגאלו

פרשת בשלח מאמר (צט) ביאור פסוק ויהי בשלח פרעה וגו'

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים וגו', וקשה למה תלה הדבר בשליחות פרעה והל"ל ויהי כאשר יצאו ממצרים ונראה לפרש כזה מדבר בפחותים שבישראל שקרא בשם העם שלא רצו לצאת מארץ מצרים עד שגרשם פרעה ושלחה בעל כרחם כמ"ש כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה ולפי זה יובן לשון שילוח בעי כרחם דוגמת ושלחה מביתו דמגורשת בעל כרחה על כן אמר ויהי בשלח פרעה את העם שראה הקב"ה שהוצרך פרעה לשלחם בעל כרחם כי היה להם רצון וחשק גדול לשבת במצרים על כן בעבור' לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה כי יהיה להם פתחון פה לשוב מצרימה ועל כן לא לקחו בידם לא חוב